דעה על סדר היום |

שיחות שלום עם אמריקה

מדינה נכתב על ידי

חבילה מאמריקה. כשהיינו קטנים היינו מקבלים כל שנה מהקרובים באמריקה חבילה ובה צעצועי פישר פרייס, חולצות לקוסט ולגו, תכולה יד שנייה מבוסטון שנות ה- 80, שילד לא יכירנה לא בשכונה, לא בקריית ביאליק ולא במדינה כולה (אפילו לא בהרצלייה פיתוח). גדלנו בתחושה שאמריקה מאחורינו. גם אם זה היה משומש מיד שנייה, הריח המשכר שנדף מהבגדים, ריח שמעבר לים, כבר סלל את האופק- אנחנו על המפה.

בהמלצת נשיאי הארגונים היהודיים (פוקסמן והונליין), בתחילת כהונתו השנייה, אובמה שבר ימינה כמהלך יח"צני וערך ביקור שני (הראשון היה כסנאטור והרבה יותר ענייני) היסטורי, ממש עלה לרגל למדינה הציונית וכבש את ליבו של העם בציון, שכדרכו נצמד למסכים וליווה בעיניים דומעות את הביקור. מסצנת הסרת הז'קט בשדה התעופה סטייל בוגארט בטו-שוט עם ביבי, דרך העלייה לקברו של הרצל, של רבין, הסיור המי יודע כמה ב'יד ושם', המסיבה שלא ראו כמותה שנים בבית הנשיא, שללילה אחד, אגף השירותים בו הפך לתאי הנוחיות של הטי אל וי.

הם (פוקסמן והונליין) אמרו לו אז, בתחילת כהונתו הראשונה, שכדי שנתניהו ירגיש בטוח לבצע מחוות דרמטיות לשלום הוא צריך לדעת שאמריקה מאה אחוז לצידו, ועל כן אסור לעולם לבקר את מדיניותו בפומבי. אז (2009) הוא התנגד נחרצות וטען כי אם אין אור יום, ישראל יושבת על הספסל (מה שגם נכון, לפחות בכל הנוגע למדיניות הימין), 'ללא אור יום' הם המליצו והדמוקרט הליברלי התנגד נחרצות. 'ידענו שאנחנו בצרות' אמר אז פוקסמן וציטט אותו פיטר ביינרט ב'הארץ' אינגליש אדישין (תודה: ג'רמי אלסטר, מגיש ורכז קשרי חוץ הטלוויזיה החברתית).

והנה הוא ניסה בקדנציה השניה את פרידגמת הונליין ועשה עבודה יסודית בשינוי הפרסונלי בצוות השיחות, במחוות כלפי הישראלים ובהתקרבות, יותר מאי פעם, אפילו מהצעות קלינטון, לעמדות הימין הישראלי בסוגיות הפליטים, ירושלים, משך השליטה הביטחונית בבקעת הירדן וההכרה במדינה היהודית. ובלשכת נתניהו 'לא זזים סנטימטר' (פקיד ממשל אמריקאי שאמר לנחום ברנע וציטט פיטר ביינרט).

מלאך חבלה בתהליך השלום. לפי הדיווחים על הקשחת מדיניות מתן ויזות כניסה לארה"ב לישראלים, אפילו לדיפלומטים מדרגים נמוכים, תגובתה של דוברת הבית הלבן שפקפקה בגרסת הישראלים בנוגע לתקרית הירי (גומי? ירי חי?) על שני הילדים במחסום ביתוניא, ה'יציאות' של קרי שארה"ב לא תתייצב להגנתה של ישראל במידה והחרם עליה יתרחב וההודעה הרשמית האחרונה של אובמה על הטיים-אאוט בשיחות. אובמה ניסה את המקל, אחרי זה את הגזר וכעת בייאוש דיפלומטי יושב על הגדר. 'שיתבשלו במיץ של עצמם', בקצב הזה נצטרך גם שיחות שלום עם אמריקה. ממש כמעשה יצחק שמיר שהרוויח זמן במסדרונות ועידת מדריד, גם נתניהו משחזר את מורשתו של אביו הפוליטי, כ'מלאך חבלה' ממושמע. איזה פלאשבק, בדיוק גם דוד לוי הגיח לרגע השבוע ונמוג, מזל שפרס תודה לאל עדיין כאן, נו, אז אפשר להקים שוב את ממשלת האחדות, כך לא רק נרוויח זמן על הספסל, אלא גם נחזיר את הזמן עשרים ומשהו שנים לאחור, במושגי הזמן של קבלני ההתנחלויות מדובר בהקמתה של מדינה מתנחלית שלמה, מתימן ועד כוש.

שמיר ונתניהו הצעיר בועידת מדריד תחילת שנות ה- 90'. צילום פטריק באז

שמיר ונתניהו הצעיר בועידת מדריד תחילת שנות ה- 90'. צילום פטריק באז

 
 

הוספת תגובה לכתבה

  כתבות ווידאו שחבל לפספס