מדינהעלה ב-04/07/2018, 14:55משך: 2:12 דקות Available in Arabic, English
סיקור |
ביוני 2018, נהרגה רזאן א-נג'אר בת ה-21 בעת שמילאה את תפקידה כחובשת באגודת הסיוע הרפואי הפלסטינית בזמן צעדת השיבה הגדולה בעזה. משפחתה של א-נג'אר גורשה מהכפר סַלַמֶה במהלך הנכבה ב-1948. ב-3 ביולי התקיימה הפגנת סולידריות לזכרה, ליד מבנה סביל אבו נבוט, בדרך המחברת את יפו לכפר סלמה, המקום אליו קיוותה רזאן לשוב. שפה: עבריתכתוביות: עברית(לתמלול הכתבה »)
רחל בית אריה: ביוני 2018, רזאן א-נג'אר נרצחה על ידי הצבא בזמן שהיא ניסתה לסייע לפצועים על הגדר. מתן כהן: הרצח של רזאן היה אחד מתוך שרשרת ארוכה של אנשים בלתי חמושים שנורו כשהם ניסו לבצע איזשהו אקט סימבולי של חזרה לנחלת אבותיהם, אבל זה יותר נגע ולו מפני שהיא באמת אישה, וחובשת. היא עסקה בהצלת חיי אדם, היא בפירוש לא הייתה טרוריסטית כמו שניסו לצייר את כל השורה הזו של האנשים שנורו. נטע גולן: אז אני כאן כדי למחות, וכדי לדרוש מאחי ואחיותיי הישראלים האחרים שלא רוצים לחיות כאן במקום עם אחר, על אדמה גנובה, שרוצים לחיות ביחד עם האנשים שחיים כאן, לפעולה. יש הפגנות בעזה, אנחנו צריכים להיות מפגינים מול עזה. צריך להיות שם, ולהגיד לעזתים – אנחנו פה, מפגינים איתכם, כדי שאתם תחזרו הביתה, ולהגיד לחיילים – אל תרצחו אנשים, אל תרצחו מפגינים. רחל בית אריה: ואני חושבת שהייתי רוצה יותר להגיד דווקא לנשים ישראליות ולגברים ישראלים שאנחנו חייבות להפסיק את זה. אנחנו חייבות להיות על הגדר. אנחנו חייבות לקרוא לממשלה שלנו להפסיק את הטירוף הזה, ואנחנו חייבות להביא אנחנו, כי אין מישהו אחר שיביא את זה, פתרון שיחזיר את הפליטים לפה, ושיעשה פה ארץ שהיא של כל תושבותיה וכל תושביה בשוויון לכולנו.
הוספת תגובה לכתבה