דעה על סדר היום |

על אפשרויות קבורה ו"מנוחה נכונה"

חברה נכתב על ידי

עפרה נקברה בבית העלמין האזרחי /יהודי בכפר סבא. יכולנו להיות יותר יצירתיים בטקס, אולי היינו בשוק וחשבנו שהדברים ממילא מסתדרים מאליהם, אולי חששנו לפגוע ברגשות קרובי המשפחה הדתיים ואולי טרם הפנמנו את מידת החופש שמעניק חוק הזכות לקבורה אזרחית. את יוסי וחזי ליווינו לקבורה דתית, ואת אפרו של דניאל פיזרנו לבקשתו בין גלי הים. לאחר שאבדתי 3 חברים וקרובת משפחה בתקופה האחרונה, לא רק המוות מוחשי מתמיד, אלא גם התובנה, שהמציאות בישראל 2014 מאפשרת לנו חופש בחירה בדרך בה ניפרד מן העולם. יישום חופש הבחירה, אינו פשוט: החוק מורה על מתן האפשרות להיקבר קבורה אזרחית בכל בית עלמין בארץ, ובפועל יש רק 21 בתי עלמין שמאפשרים זאת. יש חוסר מודעות לגבי מה אפשר, מותר עפ"י חוק ועפ"י היהדות ומה "איננו אסור" ולכן אפשרי. וכל זה מחייב עיסוק בנושא בעודנו בחיים, וגם זה לא תמיד קל- לבחור טקס? בית עלמין? או שריפת גופה? לא שאלות קלילות לכוס קפה של בוקר, או כוס יין של ערב. וכך קורה שהרבה מן ההחלטות נופלות על בני המשפחה, ועל ברירת המחדל של חברה קדישא. ובישראל, כמו בישראל, אי אפשר בלי עמותה אזרחית שתעמול לתיקון בחוק או ביישומו כמו שאי אפשר בלי מידה של גזענות.
מתוך אתר עמותת "מנוחה נכונה" : חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ"ו – 1996 ותקנותיו הוא חוק חריג אפילו במונחים הישראלים. מעבר לאמירה או ההגדרה המובילה בחוק "בית עלמין אזרחי שהקבורה בו תיעשה על פי השקפתו של אדם" מרבית הוראות החוק ובוודאי החלקים היישומים והתפעוליים הנובעים ממנו מפנים לחוק שירותי הדת היהודים ולהנחיות השר לענייני דת. כל זאת מבלי לערוך התאמות כלשהן הנובעות מהפערים התפעוליים בין שיטות הקבורה המסורתיות לבין האזרחיות ומבלי להתייחס לעובדה כי מטרת החוק לשרת גם נוצרים ובעלי אמונות אחרות ו/או חסרי אמונה. מאחר והחוק לא יושם במשך שנים ארוכות נתקבלה החלטת הממשלה מס' 1199 (קבר/ 4), מ 24-בפברואר 2000, הקובעת כי בכל בית עלמין חדש או מורחב (לרבות הר-המנוחות בירושלים) יוקצה שטח לקבורה אזרחית חלופית. מאוחר יותר גם הוגדר "10% לפחות. עד היום חוקים, תקנות והוראות אלו לא יושמו.
ביסוד החוק ישנה אפליה מדהימה: החוק מתייחס ליהודים ולאלו "שבספק יהודים", אך חוקי הקבורה (חוק הקבורה האזרחי וחוק שירותי הדת היהודים) אינם חלים על נוצרים ערבים ו/או מוסלמים ובני מיעוטים אחרים.לעומת זאת, נוצרים, אתאיסטים וחילונים (המשויכים ל"מגזר היהודי”) כפופים כאחד לשר לענייני דת. זו אינו שגיאת כתיב המשרד לשירותי דת אחראי רק על הדת היהודית. האחריות על נוצרים ערבים ו/או מוסלמים ובני מיעוטים אחרים היא במסגרת המחלקה לענייני עדות (כך במקור) במשרד הפנים.
האפשרות לוותר על שירותי המדינה, אם באופי הטקס ואם בנדל"ן שנתפוס אף היא קיימת. שריפת גופה אינה אסורה עפ"י החוק וגם לא עפ"י היהדות. רבים וטובים משאול המלך ועד אלברט איינשטיין נפרדו מאיתנו תוך קיצור הדרך הזה.
באתר החברה "עלי שלכת" ניתן לקרוא כי מגמת הבחירה בשרפת גופה כאלטרנטיבה לקבורה נמצאת בגידול מתמיד בעולם. ביפן מגיע שיעור הבוחרים בשרפה לכ-100 אחוז, שווייץ 82 אחוז, דנמרק 77 אחוז, אנגליה 72 אחוז (נכון לשנת 2008.) אחוז היהודים במדינות שונות בעולם אשר בוחרים בשרפת גופה מתקרב לאחוז הבוחרים בכך מכלל האוכלוסייה באותה מדינה.
גם כאן אפשר. מתוך ארבעה שליוויתי בדרכם האחרונה, אחד בחר בה. אינני יודעת מאיזה טעם. יש סיבות רבות לבחירה בשריפה- מהאמונה שכך קל יותר לנשמה להשתחרר למחוזותיה ועד שיקולים אקולוגיים. כאשר הסיעו את ארונה של עפרה לקבורה בקומה 3, וכשגם הדתיים בינינו תהו איך זה מסתדר עם "מעפר באת ואל עפר תשוב", עשיתי אני את הבחירה.

  כתבות ווידאו שחבל לפספס