חג פורים כבר כאן, הילדים הולכים מחופשים לבית-הספר, מסיבות תחפושות בכל פינה, היום תענית אסתר ואוטוטו יהיה לכולנו סוף שבוע ארוך בזכות החג. פורים ומנהגיו מביאים איתם שמחה וחגיגיות, לילדים בעיקר, אך גם למבוגרים. כולם משתתפים בחגיגת התחפושות, משלוחי מנות, משחקים ושתייה (מבוגרים). בדרך לקיום מנהגי חג אלו, רבים יקיימו את המנהג הראשוני של קריאת מגילת אסתר כלאחר יד ורק כאמצעי כדי להגיע לחגיגה האמיתית. למרות זאת, המסר של המגילה עובר דרכנו ונכנס לתודעה שלנו. אנו קוראים את המגילה לילדים בגן, בבית-הספר וחלקנו גם בבית.
יש שיגידו שהמסר של חג פורים הוא לזכור את המעשה ביהודים שניצלו מגזירות המן ולחגוג זאת. אך האם זהו המסר היחידי שמובא לנו בחג פורים? מגילת אסתר מכילה מידע מפורט יחסית על האופן שבו היהודים בחרו לחגוג את הישרדותם, אשר אולי מהווה מסר לא פחות חשוב ומהותי לדורות הבאים. הנה כמה ציטוטים נבחרים מתוך המגילה:
"אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל עִיר וָעִיר לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם, טַף וְנָשִׁים, וּשְׁלָלָם לָבוֹז." (אסתר ה, יא)
"לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְשָׂשֹׂן וִיקָר. וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה, וּבְכָל עִיר וָעִיר, מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ, שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים, מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב, וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים כִּי נָפַל פַּחַד הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם." (אסתר ה, טז-יז)
"וַיַּכּוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל אֹיְבֵיהֶם מַכַּת חֶרֶב וְהֶרֶג וְאַבְדָן, וַיַּעֲשׂוּ בְשֹׂנְאֵיהֶם כִּרְצוֹנָם. וּבְשׁוּשַׁן הַבִּירָה הָרְגוּ הַיְּהוּדִים וְאַבֵּד חֲמֵשׁ מֵאוֹת איש." (אסתר ט, ה-ו)
"וַיִּקָּהֲלוּ הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן גַּם בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, וַיַּהַרְגוּ בְשׁוּשָׁן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ, וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם. וּשְׁאָר הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּמְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ נִקְהֲלוּ וְעָמֹד עַל נַפְשָׁם, וְנוֹחַ מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהָרֹג בְּשֹׂנְאֵיהֶם חֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים אָלֶף, וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם." (אסתר ט, טו-טז)
מה המסר המובא לנו מציטוטים אלה במגילה? שמחת היהודים ורציחתם של השונאים, חיי היהודים על חשבון חייהם של האויבים, ששון ליהודים ופחד ללא-יהודים. המסר המובא ליהודים הוא, בשתי מילים – רצח ונקמה. מסר זה מטריד מאוד בעיקר במציאות בה אנו חיים היום. היהודים החוגגים היום את פורים במדינת ישראל, חיים במציאות בה הם שולטים בכוח צבאי אדיר על עם אחר. אל הטריטוריות בהן עוד אין רוב יהודי, המדינה שלחה ועודנה שולחת, חיל חלוץ בדמות המתנחלים, אזרחים חמושים באידיאולוגיה ובנשק, אשר מוגנים ע"י מיטב בנינו החיילים. למתנחלים יש את חיל החלוץ שלהם, נוער הגבעות אשר תפקידו לדאוג שפחד היהודים ייפול על הפלסטינים.
לא במקרה, כמעט בכל מאורע שמח של ציבור המתנחלים מתנגן בהרקדה השיר "זכרני נא", שיר הלקוח מהפסוק הדרמטי המביא את קריאתו של שמשון, שנשבה ע"י הפלשתים וששתי עיניו נעקרו, רגע לפני שהוא מוטט את בית המזבח של דגון והורג את עצמו ואת כל הפלשתים הרבים שאיתו. המסר של השיר לא שונה מהמסר של מגילת אסתר שצויין מקודם – רצח ונקמה.
"וַיִּקְרָא שִׁמְשׁוֹן אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה הָאֱלֹהִים וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים." (שופטים טז, כח)
על כל אדם לשאול את עצמו איזה מסרים חינוכיים ומוסריים הוא מעוניין להעביר לילדיו ולמשפחתו בחג פורים ובכל ימות השנה. עליו לשאול האם ניתן לעשות זאת באמצעות קריאת המגילה כמו שהיא, או שאולי יש לקרוא בצורה מחודשת וביקורתית את מגילת אסתר. על החברה הישראלית היהודית לבחון את עצמה ואת המסר אותו היא מעבירה לדורות הבאים שלה. על הפרטים בחברה לשאול את עצמם האם יש קשר בין המסר של שמחת והישרדות היהודים על חשבון פחד ורצח הלא-יהודים, המובא במגילת אסתר, לבין המציאות במדינת ישראל היום, בה אנו ממשיכים לחגוג את עצמאותנו על חשבון עם אחר. האם לא ניתן להסתכל בדרך מחודשת וביקורתית על מגילת אסתר ועל המציאות שלנו?
כל כך נכון שבא לבכות