עושים חינוך

בימים אלו "משרד החינוך מינה ועדה מקצועית מורחבת שתגדיר מחדש את הנהלים המתייחסים לגבולות חופש הביטוי של עובדי הוראה במערכת החינוך, במטרה להרחיב את מקומו וסמכותו של המחנך מ'סוכן להעברת ידע' למי שמייצר דיון מעמיק, תוסס ומסעיר המפגיש את תלמידיו עם דילמות קיומיות, המבקש להכינם לחיים של משמעות, ובעיקר לחיים של אחריות ומעורבות חברתית".

 על פניו נשמע כחזון אחרית הימים, שר החינוך ההיפר אקטיבי נוקט פעולה לקידומו של שיח אזרחי ודמוקרטי במערכת החינוך. מדוע השר אשר הקפיד לשתוק בשיאו של משבר אדם ורטה יוצא לפעולה? שמא גילה להפתעתו שמשרד החינוך מעולם לא גיבש מדיניות בתחום חשוב זה? כלום לא סיפרו לו שכבר בשנת 1966 ישבה על המדוכה ועדת קרמניצר אשר מונתה ע"י שר החינוך באותם ימים, פרופ' אמנון רובינשטיין? על פי דוח קרמניצר: "חינוך לערכי הדמוקרטיה המהותית נחשב לליבת החינוך האזרחי בכל מדינה דמוקרטית." ואכן משרד החינוך אימץ עמדה זו ובחוזר המנכ"ל נקבע: "מותר למורה לנקוט עמדה בנושא שנוי במחלוקת, ובלבד שאין הוא מקנה לעמדתו מעמד של עמדה מחייבת, ובמגבלות החוק הקיימות".

לאור האמור לעיל היה מצופה משר החינוך מיד עם התפוצצות הפרשיה לצאת להגנתו של אדם ורטה ולא להפקיר את השטח לארגוני ימין קיצוניים ולהנהלת רשת אורט. אך הרב פירון העדיף לשתוק ובאיחור רב יצא באיגרת אישית למחנכי ישראל. באיגרת זו השר ספק מזהיר ספק אוסר מלעסוק  ב"תחומים שהעיסוק בהם כולל חומרי נפץ תרבותיים שאסור לנו להגיע אליהם". ומהם התחומים  על פי פירון? שלושת נושאי הטאבו בישראל 2014 הם:

• "פגיעה דתית, עלבון באמונתו או באלוהיו של הפרט או של הקהילה"
• "הכחשת שואה";
• "ערעור על הלגיטימיות של צה"ל ועל היותו צבא העם, המגן על קיומנו בארץ הזו ועל זכות קיומה של מדינת ישראל".

לאיזה שיח דמוקרטי מכוון השר בהתריעו מעיסוק בתכנים קונטרוברסליים. האין עמדתו מייצגת שאיפה לרגרסיה בשיח הדמוקרטי כפי שעוצב ע"י ועדת קרמניצר לפני שני עשורים? פירון מבקש להדיר את השיח בנושאים המעסיקים את בני הנוער ואת כלל החברה האזרחית בישראל מכותלי בתי הספר. רבים מאתנו מטילים ספק באשר לאמונות דתיות כאלו ואחרות, אחרים רואים באופן ביקורתי את תעשיית "מצעדי החיים" המטופחת ע"י מערכת החינוך, והאם באמת כוח צבאי הינו מקור הלגיטימציה לקיומה של מדינת ישראל?

האם שר החינוך הרב שי פירון באמת מתכוון להרחיב את מקומו וסמכותו של המחנך כמי שמייצר דיון מעמיק, תוסס ומסעיר המפגיש את תלמידיו עם דילמות קיומיות, המבקש להכינם לחיים של משמעות, ובעיקר לחיים של אחריות ומעורבות חברתית? הרשו לי להטיל ספק בכוונותיו !!