נקודת המוצא שלי היא שילדים וילדות נשכרות ממעורבות יציבה ומשמעותית של שני ההורים בחייהן. על זה לא נראה לי שיש ויכוח. אז למה אני חושבת שאסור לבטל את חזקת הגיל הרך? קודם כל כי אין באמת בעיה או תופעה של אבות שנמנע מהם קשר עם ילדיהם. בחוק הישראלי שני ההורים הם אפוטרופוסים. גם לאחר פרידה או גירושין, וגם כאשר האב אינו משמורן פיזי הוא עדיין בעל מעמד משפטי זהה לזה של האם ולכן גם זכאי (וחייב) להיות מעורב בהחלטות הנוגעות לילדיו וילדותיו.
חזקת הגיל הרך משקפת את המציאות החברתית בה האם היא לרוב המטפלת העיקרית, גם בלי קשר לפרידה ובלי קשר לקיום חזקת הגיל הרך. חלוקת התפקידים במשפחה היא לרוב מגדרית ולא שוויונית. למרות השאיפה לשוויון, קשה לי להאמין כי ביטול חזקת הגיל הרך תוביל לחלוקת תפקידים שוויונית בין הורים, ולכן היא רק תגרור מצב בו אבות יוכרו כהורים אחראיים גם אם בפועל הם לא בדיוק…
למעשה מי שייפגעו מביטול חזקת הגיל הרך יהיו ילדות וילדים. בהליך גירושין או פרידה שאלת החזקה תהיה פתוחה למשא ומתן ותשמש כלי בידי גברים ללחוץ על נשים לוותר על זכויות אחרות ולהסכים למזונות נמוכים בתמורה להסכמתם למשמורת האם. וכך בסופו של דבר הילדות והילדים יטופלו לרוב על ידי אימם תוך הרעה בתנאי הקיום שלהם עקב לחצים טקטיים של האב.
צריך גם לזכור שבישראל בתי הדין הדתיים הם אלו הדנים בגירושין. מוסד בו נשים כבר מופלות לרעה. הגירושין תלויים בהסכמתו של הגבר, ונשים רבות מוצאות עצמן מוותרות על זכויות רבות כדי לזכות בחירותן ובגט. ביטול חזקת הגיל הרך רק תוסיף עוד אמצעי לחץ וסחטנות על נשים שנמצאות גם כך בעמדה מוחלשת מול הממסד הדתי ובנחיתות כלכלית שלא מאפשרת להן מאבקים משפטיים יקרים.
התנהלותם האלימה של ארגוני הגברים מבקשת לטשטש את העובדה שברוב המשפחות האמהות הן המטפלות העיקריות. אוטופיית ההורות השוויונית לא באמת קיימת. וכפי שהצביעה ד"ר דפנה הקר, בעוד מספר שנים כשנעמוד מול נתונים על עלייה בשיעורי עוני בקרב נשים וילדים במשפחות גרושות נדע מה מקורם.
דעה על סדר היום |
איפה טובת הילדות והילדים בביטול חזקת הגיל הרך?
נושאים:
תגיות:
הוספת תגובה לכתבה