לאחרונה, הפיצה יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים תת-אלוף רחל טבת ויזל, איגרת לחיילי צה"ל בה דרישה להימנע מפרסום הדפסים על חולצות, עם כתוביות העלולות להתפרש כפגיעה בכבוד האדם על רקע מיני.
כידוע, חיילי צה"ל מפיקים חולצות עם הדפסים וכיתובים בתקופות שונות במהלך שירותם הצבאי – בסוף טירונות, בסוף מסלול הכשרה מקצועי, וכן במהלך שירותם ביחידות השונות כחלק מהווי היחידה. עלו לכותרות כדוגמא – חולצות של הנדסה קרבית עם הכיתוב "מפרקים פצצות" לצד איור של גבר מבצע אקט מיני באשה.
הרגישות של תת אלוף טבת ויזל לנשים ראויה לציון, אך צורמת הידיעה כי כאשר ההדפסים והאיורים על חולצות החיילים ביזו נשים פלסטיניות היא לא הרימה קול (לפחות לא קול שנשמע בתקשורת). כשחייל הפיק באישור מפקדיו חולצה ליחידתו עם הכיתוב "תדע כל אם ערבייה כי גורל בניה נתון בידינו!", לא שמענו את הביקורת של תת אלוף טבת ויזל.
הדפס חולצה שהכין חייל באישור מפקדיו
החייל נענש בהרחקה מהמסלול ולכן עתר לבג"ץ בטענה שהחולצה הופקה באישור המפקדים. בג"ץ מתח ביקורת על צה"ל והתנהלות המפקדים וקבע כי הכשל הערכי המרכזי והחמור נעוץ דווקא במעשיהם של מפקדיו של החייל.
אין ספק שהאווירה הציבורית והפוליטית מחלחלת אל החיילים, שקוראים את המפה ומבינים מה אסור ומה מותר.
לאחר מבצע חומת מגן, הפיקו יחידות רבות בצה"ל חולצות עם כיתובים פוגעניים כגון:
- "יותר קטן – יותר קשה" לצד תמונה של ילד הנראה דרך כוונות של רובה – מסר שמציג בגאווה את האתגר לפגוע בירי בילדים.
- "מחלקת צלפים – one SHOT two KILLS" לצד תמונה של אישה בהריון.
- "רק אלוהים סולח" לצד תמונה של מסגד מפוצץ.
- "תדע כל אם ערבייה כי גורל בניה נתון בידינו" – מסתבר שהחייל שעתר לבג"ץ ב-2015 לא היה כזה מקורי…
- "לא נירגע – עד וידוא הריגה".
כמו הרבה עוולות שהכיבוש מייצר הזוכות להבלגה מצד המערכת, גם חולצות החיילים המבזות, שנתפשו בעופרת יצוקה כגחמה מגניבה, חלחלו הלאה לתוך החברה הישראלית ושמו ללעג קבוצות מתוכה, הפעם נשים – רק שכאן בניגוד לפלסטינים יש מי שפועלת לשים לתופעה הזו סוף.
"תצוגת אופנה" של חולצות יחידות החיילים מעופרת יצוקה תועדה ע"י הטלוויזיה החברתית בערב בשם "לחיי המלחמות שבדרך" (לינק לתיעוד של כל הערב), בהפקת "יש גבול".
