"יצאתי מהחדר שלה מבולבל וכשנכנסתי למקלחת התיישבתי על הרצפה ונתתי למים לנקות אותי, הרגשתי 'מלוכלך' והתחלתי לחשב מהי הדרך המהירה ביותר לברוח מכאן. מה אני יאמר לה? לא רציתי להישאר דקה אחת יותר ממה שצריך" את המילים האלו סיפר לי חבר לפני מספר שנים טובות עוד כששירתנו ביחד בצבא, על חווית מין טראומטית.
הוא שינה את התפיסה שלי בזמנו. אז, מבחינתי כל "כיבוש" (ואני בכוונה משתמשת בשפה צבאית, כי כך התחנכנו) של בחור הוא גאווה, לא משנה עם מי ומתי. לשמוע אותו מדבר בעיניים "רגשיות" ועוד בגיל כל כך צעיר על זה שהוא לא נהנה מהחוויה ואף הרגיש "מלוכלך" גרם לי להבין שזה לא משנה אם אתה אישה או איש – בכל הנוגע לאינטימיות, אנחנו חשופים, כולנו חשופים ופגיעים. רק מה? דפוסי החברה לא מאפשרים לבנים להראות פגיעות אמתית בכל הקשור ליחסי מין – הוא לעולם יהיה כובש וכובשים לעולם יראו חוסן. ואם היא "הכובשת" – אז כנראה שהיא נותנת/קלה להשגה ועוד מגוון הגדרות, במקרה הטוב. במקרה הרע, היא אינה בקו הבריאות או מנסה להפיץ בצורה זדונית מחלת מין כלשהי. כן, זה נשמע מוכר, אני מדברת על פרשת האישה והקטינים שמסעירה את העיר הדרומית קריית גת בימים האחרונים. מרבית הכותרות שעוסקות בפרשה מציינות שהאישה, בת ה-38, "קיימה לכאורה יחסי מין עם מאות ילדים ובני נוער". ואני שואלת את עצמי, האם אלו היו הכותרות אם היה מדובר נניח בגבר בן 38 שהיה מקיים יחסי מין עם מאות ילדות ובנות נוער? כנראה שלא. את היחסים היו מגדירים בכותרת נורא יפה וצועקת- "גבר בן 38 אנס לכאורה מאות ילדות ובנות נוער", כי על פי החוק קיום יחסי מין עם כל מי שהוא מתחת לגיל 14- בהסכמה או לא בהסכמה- נחשב אונס. אז מדוע בכל זאת בוחרת החברה להציג את מה שהאישה הקריית גתית עשתה כיחסי מין ולא כאונס? הסיבה, לדעתי, נעוצה בעובדה שתמיד לימדו אותנו שיחסי מין זה משחקי כוחות- הכובש והנכבשת. אישה לעולם לא תבצע הטרדות מיניות כשם שהיא לא תאנוס, כי לעולם תהייה נכבשת ואילו הגבר, תמיד זָרַע הרס- כובש. במקום להתחיל להצביע באצבע מאשימה על העירייה ועל שלוחות הרווחה והחינוך בעיר ולזעוק שהם נכשלו, ותוך כדי לשמר את המצב, מציעה שנחשוב על שורש הבעיה – ושנבין שאישה וגבר הם שווים בכל הקשור ליחסי מין, גם אם מדובר על ההיבט הפלילי שבזה. בואו נחנך שהסרטים הפורונוגרפיים שהם צופים בהם, כבר מגיל 9, משקפים עיוות, הם ביטוי למשהו כל כך ארכאי – יחסי כוחות גבריים המושלטים על נשים, בואו נקבל את העובדה שיחסי מין הם אקט של שני יצורים ואם זה לא הדדי, אחד מהם יסיים את המפגש עם התחשוות שהיו לחבר שלי, ההוא מהפסקה הראשונה, במקרה הטוב.
יש לזכור שעד לפני 150 שנה עדיין היה מקובל בהרבה חברות, כן גם בעם היהודי נישואין של בחורים בגיל 13. הטבע יצר את הדחף המיני כבר בגילאים אלו וזה סימן שמי שיש לו דחף כזה הוא יודע מה הוא עושה. האיסור והמניעה הוא חברתי תרבותי ממניעם שונים ולא של מניעת פגיעה. אם לגוף יש את הדחף המיני אז הרוח והנפש מוכנים לו. מין זה כיף לא סבל ולמה שיצור פגיעה?
להבדיל משימוש בכוח בפיתוי רמייה והפחדה שכאן אכן עלולה להיווצר פגיעה ולא רק במין אפילו ביחסיי עבודה.
יש הבדל בין גברים לנשים.
אם גבר יבוא לילדה בת 12 ויציע לה ישירות מין קרוב לוודאי שתתנגד.
אם אישה נאה בת 40 תבוא לילד 12-13 שיש לו כבר תשוקות מיניות ותציע לו ישירות מין, קרוב לוודאי שהוא יסכים.
זו דרך הטבע!. כל חוקר אדם ואבולוציה של המין האנושי יודע כי אין מליוני שנות אבולוציה יוצרות תופעה סתם. אם לזכר יש יכולת מינית ותשוקות ויזמה למלא אותן ברי שהוא גם בנוי רגשית ונפשית לחוות אותן.
אני הייתי באזור הגילאים האלו 10-13 לפני כ 50 שנה וברור לי מהזיכרון מה חשתי שאם הייתי מקבל הצעה מאישה נאה שמצאת חן בעיני הייתי נעתר מיד ומסכים.
הנה חלק מה”פנינים” שילד מקרית גת מתאר (ל”ידיעות דרום”) על מה שנהגו לעשות:
בן 14: “ישבתי בצד וחברים שלי עשו אותה ביחד”
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4527147,00.html
ישבתי בצד וחברים שלי עשו אותה ביחד. קיללו אותה ונתנו לה מכות. בהתחלה רק על התחת אבל אחר כך חבר שלי נתן לה סטירה. אז היא אמרה ‘לא’, אבל הוא צחק ואמר לה ‘שתקי יא זונה’. הקטע שגם היא צחקה, הם עשו אותה כמו בסרט כחול ואז הם ישבו בצד ואני נכנסתי… אחרי שגמרתי הם רצו עוד פעם. היא אמרה שנגמר לה הכוח אז חבר שלי קילל אותה ואמר שהוא יעשה את זה מהר. היא סירבה והוא זרק עליה משהו, לא זוכר מה. באנו ללכת ואז היא אמרה שטוב ונעשה עוד סיבוב אחד. נראה לי שהיא עוד הייתה חרמנית אבל שהייתה צריכה לצאת מהדירה הזו או משהו כזה, לא יודע. אז נתנו בה כל אחד והלכנו משם. כשיצאנו זרקתי עליה את החולצה שלה ואמרתי לה: ‘פעם אחרונה שאת אומרת לנו לא’.
הילד מתאר את האונס הקבוצתי הזה כמשהו מעולה, נורמטיבי, היא באיזשהו שלב אמרה “לא” אבל “בטוח רצתה” שעוד חברים, אחד אחרי השני, “יתנו בה”, תוך כדי שמרביצים ומקללים אותה.
זה החינוך שלהם, וככה הם כילדים/נערים (המרואיין התחיל את ה”לתת בה” מגיל 12), תנחשי איזה אנסים בבונים הם ימשיכו להיות בהמשך חייהם.