ידיעה כתובה |

: חוק הפקדון ממשיך למרר את חיי הפליטים

חברה נכתב על ידי

האם ההתפתחויות החדשות בחוק הפיקדון יפסיקו את העוול הנגרם למבקשי המקלט? מהתקנות החדשות בהן דנו (חמישי, 28.6) בועדת העבודה, הרווחה והבריאות, עולה כי המצב לא צפוי להשתנות עבור רובם המוחלט של מבקשי המקלט, והתיקונים החדשים הם לא הרבה יותר מעלה תאנה.

לפני כשנה נכנס לתוקפו חוק הפיקדון שקובע כי על מעסיקי מבקשי המקלט להעביר עשרים אחוז משכר הנטו שלהם לחשבון בנק בנתב"ג. את סכום זה יוכלו לפדות כאשר יעזבו את הארץ. בעוד שהחוק נחקק על מנת לשמש כתמריץ לעזיבתם של מבקשי המקלט, לפני שהחלה סאגת הגירוש, בפועל גם מבקשי המקלט שעזבו את הארץ ורצו לממש את זכותם נתקלו בבעיות טכניות רבות שגרמו לכך שחלקם הגדול עזב מבלי לקבל את כספו. מבקשי המקלט, אוכלוסייה שנרמסת הן על ידי החוק והן על ידי האווירה החברתית ההופכת יותר ויותר רעילה, צפויה להתדרדר יותר ויותר כל זמן שהחוק נאכף.

איך נראים החיים תחת חוק הפקדון? צפו בכתבתנו מדצמבר האחרון:

"להרגיש לא חוקי": החיים תחת חוק הפיקדון (לדף הכתבה »)(Available in Ehglish)

אמהות חד-הוריות שהחלו לעסוק בזנות, עובדים שמבקשים לעבוד "בשחור" – אלו הן מקצת מאילוצי החיים שחוק הפיקדון הביא על מבקשי המקלט. החוק, שנכנס לתוקפו במאי 2017 קובע שמעסיקים מחויבים לנכות 20 אחוזים ממשכורת הנטו של מבקשי המקלט ולהעבירם לקופת פיקדון. הסכום המצטבר יוחזר לעובדים עם עזיבתם את ישראל כמנגנון תמרוץ ל"עזיבה מרצון". אך מתברר, שמבקשי מקלט שעזבו את הארץ, לא הצליחו לקבל את הסכומים שהצטברו עבורם. מחר (5/12/2017), יגיע חוק הפיקדון לדיון בבג"צ.
הופק ע"י: | עלה ב: 04/12/2017

אז מהן התקנות החדשות? על פי המסמך החדש, עליו חתום שר הפנים אריה דרעי (ש"ס), מבקשי מקלט מסוימים יזכו להקלה בכמות הכסף שיילקח מהם ע"י החוק. כלומר, ממבקשי מקלט שהם קטינים, מעל גיל 60, נשים, אבות יחידים לקטינים, חשופים לנזק בריאותי עקב החוק (לדעת ממונה ביקורת הגבולות), הוחזקו בתנאי עבדות או שהיו קורבן לסחר בבני אדם, יילקחו 6% משכרם במקום 20%.

על פניו מדובר בחדשות טובות, כי כאשר החוק אושר הוא עמד במרכזה של ביקורת ציבורית נרחבת על כך שהוא ייאלץ קבוצות מוחלשות יותר מבין מבקשי המקלט, כמו נשים חד הוריות לצורך העניין, לוותר על חלק משמעותי מאוד מהכנסתן הנמוכה גם כך. בפועל, מדובר בתיקון קטן לבעיה גדולה בהרבה.

"זה לא שזה פחות טוב, זה פשוט לא טוב" אומרת נועה קאופמן, אחראית תחום מבקשי מקלט בקו לעובד. "בעקרון, אלו תיקונים שהמדינה התחייבה בפני בג"ץ להעביר להקלות לאוכלוסיות פגיעות. אני בטוחה שזה מעט יקל. כלומר, אם יש לך משפחה ששני אנשים משלמים כל אחד עשרים אחוז אז ברור שאם אחד מהם ירד לשש (אחוז) תהיה הקלה כלשהי. זו לא הקלה מספיקה כדי לאפשר חיים בכבוד לילדים שלהם."

קאופמן התייחסה לעובדה שבנוסחים קודמים של התיקונים גם הורים לילדים היו זוכים אוטומטית בהקלה, אך בגרסה הנוכחית הסעיף הושמט. "אחת האוכלוסיות שהכי פגיעות, שזה ילדים, בעצם נשארו עם הורה אחד שעדיין מקצצים לו עשרים אחוז מהשכר. ובדרך כלל מדובר גם בהורה שמרוויח יותר. מטבע הדברים אמהות, בטח ובטח אמהות מהגרות מרוויחות משכורות נמוכות יחסית. גבר שמרוויח 2000 שקלים וגבר שמרוויח 9000 שקלים, שניהם ימשיכו לשלם עשרים אחוז. כל המנגנון שלפיו הפליטים אמורים לקבל אישור מפקיד ממשרד הפנים, לא ברור עדיין איך הוא יעבוד, זה מאוד מסורבל."

יישומו של חוק הפקדון היה רצוף תקלות טכניות כאמור, בעיות שעדיין קיימות ולא מאפשרות למבקשי המקלט שיוצאים מהארץ לקבל את כספם בחזרה. "אנשים שיצאו מישראל, קיבלו מעמד במדינות אחרות, חלק לא קיבלו את הכסף" אומרת קאופמן. "הרבה מאוד אנשים, גם אם יש איזשהו שיפור במספר האנשים שיש עבורם פקדון, עדיין הפקדון יהיה חלקי. אנחנו פוגשים המון המון אנשים שההפקדות שלהן הן למשל עד ינואר. אנחנו ביוני, יולי תכף. הכספים אצל המעסיקים, הם לוקחים את הזמן עד שהם מפקידים אותם. יש חברות שהתפרקו, ובדיעבד העובדים גילו שהכסף שנלקח מהם אף פעם לא הופקד. הם פשוט איבדו את הכסף הזה כרגע."

גם אם התקנות החדשות מקלות ולו במעט את המצב, המאבק נגד ההתעמרות במבקשי המקלט רחוק מאוד מלהסתיים. "החוק הזה הוא לא חוקי. אין אף אדם שצריך לקחת לו עשרים אחוז, לא משנה אם הוא גבר, לא גבר, זה נוגד את כל חוקי העבודה הבסיסיים, נוגד חוקי יסוד" מסכמת קאופמן. "התקנות הן פלסטר על פצע מדמם שצריך הרבה יותר מזה, טיפול הרבה יותר יסודי. אנחנו נמשיך את המאבק"

  כתבות ווידאו שחבל לפספס