"להרגיש לא חוקי": החיים תחת חוק הפיקדון

תמלול הכתבה: "להרגיש לא חוקי": החיים תחת חוק הפיקדון

עומר עיסא: אני מרגיש מאוד קשה כי החוק הזה יכול לגרום להמון אנשים לחזור לשוליים או לעוני ופשע.

קריינות: עומר, מבקש מקלט מדארפור, מודאג מיישומו של חוק הפיקדון החל ממאי 2017. החוק קובע שהמעסיקים מחויבים לנכות 20 אחוזים משכרם של מבקשי המקלט ולהפקידם בחשבון בנק מזרחי בנתב"ג. הסכומים המצטברים יינתנו לעובדים אך ורק אם יסכימו לעזוב את ישראל.

מירב ברזילי: אני, בעלת מסעדה בתל אביב, צריכה להכניס יד לכיס של העובדים שלי ולקחת להם כל חודש עשרים אחוז מהנטו של המשכורת שלהם ולתקוע את זה לאיזשהו חשבון לא ברור בנתב"ג. לגמרי לא ברור איך אי פעם הם יקבלו את הכסף, אני אמורה להיות זו שתשכנע אותם שזה לטובתם?

שי ברמן: הם לא מוכנים לקיזוז הזה. הם מפחדים שהם לא יראו את הכסף. וזה גורם בעיקר להרבה העלאות שכר, להרבה דרישות שלהם לעבוד בשחור, במקום היום שהם עובדים בצורה מסודרת, עם תלוש, עם ביטוח בריאות, ועם כל התנאים הסוציאליים הנלווים.

קריינות: מאז שהוא מיושם, החוק גורר איתו בעיות טכניות  רבות. גם אלו שביקשו לפדות את הכסף המגיע להם כשיצאו מהארץ, נענו בשלילה.

נועה קאופמן: מה שקרה זה שחודשיים אחרי כניסת החוק לתוקף הרבה אנשים עזבו, קיבלו מעמד בעצם במדינה שלישית – בשוודיה ובארה"ב, קיבלו מעמד פליט, וכשהם הגיעו אלינו התגלה בעצם שהכסף לא הופקד ובשיחות עם המעסיקים הבנו שהיו להם בעיות טכניות, פשוט לא הצליחו טכנית להפקיד את הכסף. אבל פחדו לתת את הכסף חזרה לעובדים בגלל שזה בעצם בניגוד ללשון החוק. ומתוך השלושים תיקים שעברו אצלנו בתקופה ההיא, רק חמישה עובדים קיבלו את הכספים שלהם. בעצם שאר הכסף נשאר בידי המעסיקים.

עומר עיסא: וואלה, אני לא יודע כמה כסף מחכה לי שם בכלל. החוק הזה נכנס במאי, אבל לא יודע באמת כמה כסף.

קריינות: מעבר לבעיות הטכניות ביישום החוק, הוא פוגע כלכלית באוכלוסייה חלשה גם ככה. וכצפוי, השכבות החלשות מבין מבקשי המקלט סופגות את המכה הקשה ביותר.

נועה קאופמן: אמהות חד הוריות שלצערנו יש הרבה בקהילה הזאתי שצריכות לטפל לבד בילדים, מהר מאוד מיצו את כל החסכונות, אם אפשר לקרוא לזה שהיו להן, אנחנו יודעים שהורים ויתרו על ביטוחים בשביל הילדים שלהם, הורים צמצמו באוכל. אנשים במצוקה. הרבה אנשים עברו לעבוד בשחור שזה רע, גם למשק הישראלי, זה כמובן רע להם – אם הם נפגעים בעבודה אין שום תיעוד. כבר יש דיווחים על יותר ויותר נשים שנאלצות לעבור לעבוד בזנות. אם זה ימשיך ככה ואם החוק הזה לא יבוטל בקרוב, יכול להיות פיצוץ באזורים שהם גרים בהם. וזה ישפיע על כולם.

עומר עיסא: מי שיש לה שלושה ילדים ומקבלת 5,000 ומה-1,000 מורידים לה 1,000 שקל והילדים בגן וחלק מהם בבתי ספר, איך היא יכולה להסתדר ולשלם את השכירות של הדירה? זה מאוד קשה וזה משפיע על כל הקהילה.

נועה קאופמן: החוק הזה כמו שאר החוקים נועד לדחוק מכאן את האוכלוסייה הזו החוצה. אוכלוסייה שאי אפשר לגרש בכוח. המדינה יודעת שאסור לגרש בכוח והיא מוצאת כל מיני חוקים, אלי ישי הגדיר בזמנו שזה נועד למרר את חייהם, וזו המדיניות שממשיכה. זה לא לרווחתם.

עומר עיסא: זה הדבר הכי קשה שאני מרגיש שאני לא חוקי. וכל פעם אני חושב איך בן אדם יכול לחיות לא חוקי.

סוף תמלול הכתבה: "להרגיש לא חוקי": החיים תחת חוק הפיקדון