ידיעה כתובה |

: דו"ח מצב התעסוקה של נשים בדואיות בנגב

חברה נכתב על ידי

 לרגל יום האישה הבינלאומי פרסם הפורום לדו-קיום בנגב דו"ח העוסק במצב התעסוקה של נשים בדואיות בנגב. את הדו"ח מרכיבים שלושה חלקים – הראשון מציג נתונים על תעסוקה בקרב הנשים הבדואיות בנגב, השני עוסק בחסמים בכניסה לשוק העבודה והשלישי במדיניות הממשלתית לקידום תעסוקת נשים בדואיות בנגב.

על פי הדו"ח, תהליכים כגון "הסדרת" שטחי ההתיישבות של הבדואים בנגב  – צמצום שטחם של הכפרים בין באר שבע, ערד ודימונה לצד האורבניזציה שנכפתה על הבדואים – הובילו לצמצום בתפקידה הכלכלי של האישה הבדואית. בכפרים הלא-מוכרים המצב היה גרוע אף יותר משום שתושביהם אינם נהנים מזכויות חברתיות או פוליטיות בכלל. למרות זאת, בשנים האחרונות, לאור ההתפתחויות החברתיות והטכנולוגיות, ניתן לראות עלייה קלה בשיעור השתתפותן של נשים הבדואיות בנגב בכוח העבודה. למרות זאת, בהשוואה לגברים ערבים ונשים יהודיות מספרן עדיין נמוך בצורה משמעותית מאוד. לקריאת הדו"ח המלא.

מהדו"ח עולה כי הגורמים שמהווים מכשול בפני נשים בדואיות להשתלב בשוק העבודה מתחלקים לשתי קבוצות – גורמים שנובעים מהיותה של החברה הבדואית חברה פטריארכלית, וגורמים שנובעים ממדיניותה של מדינת ישראל לאורך השנים. בדו"ח מצויין כי שני גורמים אלו פועלים ביחסי גומלין אחד עם השני, מוצג כיצד מבנה ההזדמנויות המצומצם של נשים ערביות בישראל ושיתוף פעולה של המדינה עם כוחות שמרניים בחברה הערבית פועלים יחדיו כדי להגביל את יציאתן לשוק העבודה. כלומר, אין לראות בתרבות הערבית גורם סטטי אשר מסתייג מיציאת נשים למרחב הציבורי, אלא ישות דינמית אשר משתנה בהתאם לנסיבות כלכליות וחברתיות. כאשר המדינה לא פועלת כדי להתיר חסמים בפני תעסוקת נשים ערביות, היא מחזקת דפוסים שמרניים ומשעתקת את מבנה הכוח הפטריארכלי.

תעסוקת נשים בדואיות בנגב (לדף הכתבה »)(Available in English)

מהם הקשיים והחסמים המקשים על נשים בדואיות בנגב להשתלב בשוק העבודה? סרטון זה הוקרן ב"יום הנגב" בכנסת, בוועדה לקידום מעמד האשה ושוויון מגדרי אשר קיימה דיון בנושא תעסוקת נשים בדואיות.
הופק ע"י: | עלה ב: 31/10/2017

אוזלת ידה של המדינה בהקמת מוסדות חינוך נגישים ואיכותיים, בייחוד בכפרים הבלתי-מוכרים, רק חיזקו נורמות פטריארכליות שלא ייחסו חשיבות רבה להשכלת נשים. שיעורי נשירה גבוהים, שעורים נמוכים בזכאות לבגרות בקרב נערות ונשים מעטות שמצליחות להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה פוגעים באופן ישיר בסיכוייהן של נשים להשתלב בשוק העבודה ובמיוחד במשרות עם שכר גבוה. חסם נוסף המקשה את שילובן של נשים בשוק התעסוקה הוא המחסור החמור במסגרות לילדים ופעוטות. על אף היותה של החברה הבדואית חברה ענייה, הנזקקת לסבסוד מסגרות לילדים קטנים, דווקא ביישובים הבדואים מספר מעונות היום והגנים בפיקוח ממשלתי הוא זעום.

מצב זה גורם לאמהות רבות לוותר על השתלבות בשוק העבודה, גם אם הן רוצות מכיוון שזה לא משתלם כלכלית. היישובים הבדואים הוקמו ללא תשתיות תעסוקה, ובכך הפכו את הכלכלה הבדואית לתלויה במקורות תעסוקה במגזר היהודי. לכן, אחוזים גבוהים מקרב הנשים הבדואיות בכוח העבודה עובדות מחוץ ליישוב מגוריהן. המחסור בשטחי מסחר ואזורי תעשייה ביישובים הבדואים מובילים דווקא את הנשים לוותר על השתלבות בשוק התעסוקה בשל הציפייה מהן להישאר בקרבת מגוריהן. אם נביא בחשבון שדווקא ביישובים הבדואים, בהם אחוז בעלי כלי הרכב הוא נמוך ומצב התחבורה הציבורית רעוע, נקבל שני חסמים משמעותיים שפועלים באינטראקציה כדי לצמצם את האפשרויות של נשים לצאת לעבוד. אם על רוב הנשים נגזר לחפש עבודה מחוץ ליישוביהן, והתחבורה הציבורית למקורות תעסוקה אינה מספקת, אז אין זה מפליא שרבות יוותרו על כך.

לאחר שנים רבות של הזנחה וחוסר השקעה באוכלוסייה הבדואית ובנשים בדואיות בפרט בשנים האחרונות המודעות הממשלתית לצורכי הקהילה  הבדואית עלתה והחלו תכוניות ממשלתיות שונות שמטרתם שיפור מעמדן של הבדואיות ושילובן בתוך שוק העבודה. אך על אף ניסיונות ההשקעה והתיקון מצבן של הנשים הבדואיות לא השתפר דרסטית.

לקריאת הדו"ח המלא

  כתבות ווידאו שחבל לפספס