תמלול הכתבה: תעסוקת נשים בדואיות בנגב
הנד אבו ג'עפר: אני עובדת במרפאה כבר 21 שנה, אישה שצריכה להגיע למעקב טיפת חלב או מעקב רופא נשים, היא צריכה לנסוע לפעמים של ארבעים דקות עד שהיא מגיעה לתוך רהט וזה בשעות הבוקר והיא מגיעה באוטובוסים שמביאים את הילדים לבית הספר לרהט. בשעות הצהריים אין לה תחבורה לחזור הביתה. היא צריכה להמתין עד שעה שתיים שלוש שהילדים חוזרים ואז היא חוזרת באוטובוס. זה לא מובן מאליו, כשאישה החליטה שהיא כן עושה את זה למען עצמה ולמען הילדים שלה אני מצדיעה לה וזה לא מובן מאליו.
מרים תראבין: לחיות בכפר זה אומר ש... לחוות את כל הקשיים של אישה, אין לנו מים. מים זה אומר שאין לך ברז לפתוח ולשטוף כלים
ענאבארי סאלים: אין לנו גנים, אין לנו בית ספר.
אבו שודא מוחמד: אין קופת חולים אין שום שירות ממשלתי בכפר.
עדנאן נסאסרה: יש בעיית שירותי בריאות, יש פה אנשים שחולים וזקוקים לכל מיני שירותים והם לא מקבלים את זה. יש בעיה של תחבורה, ילדים נוסעים מפה איזה 18 קילומטר.
חכמה אום-אשרף: בנאדם ישן בסוכה ארבע מטר על ארבע מטר, אז יכול לעשות לילדים שלו אוכל? לא יכול. יכול לעשות לילדים שלו מקלחת? הילדים שלנו עושים את הקקי שלהם בדלי.
וודחא אלהואשלה: אני עובדת כגננת כבר 10 שנים. הגן שאני עובדת בו רחוק ממקום המגורים. מה שהכי חשוב בעיני שישתנה, זה חינוך הילדים. שיהיה להם מרכזי למידה קרובים שיספקו להם את כל הצרכים הבסיסיים. ושהדרכים יהיו מסודרות, כדי שהילדים יוכלו להגיע לגנים בבטחה.
מרים תראבין: יש הסעה אבל ההסעה לא מגיעה לכפר, הסעה מגיעה לכביש ראשי כי אין לנו כביש סלול. אני 60 שנה חיה בכפר, למה אין לי חשמל? למה אין לי כביש שהאוטו שלי לא יתקלקל?
רוסון אזברגה: לא מצאתי גן שהוא מתאים לצרכים שלי, מה שאני רוצה לבנות שלי. חוגים ברהט שהבנות שלי רצו ללכת לכיוון המוסיקה ולנגן אז כן הייתי חייבת לקחת עוד זמן מהזמן שלי ולהביא אותן לבאר שבע כדי להשתתף בחוגים.
חסין אלעזאזמה: אם נשב בשעה ארבע – ארבע וחצי לפנות בוקר, תראו הרבה בדואיות עומדות מחכות להסעות, לעבוד במושבים ולעבוד בכל מקום שהמצב הכריח אותה. אז הייתה עוסקת בכבשים, עושה חלב, מייצרת גבינה, מייצרת הרבה דברים. אם האישה יוצאת מהבית ומשאירה שישה ילדים והאבא יוצא לעבודה, אין גנים, אין שירות עירוני באזור אין חשמל אין כלום. אז הילדים איפה יישארו? יישארו בתוך הבית.
וודחא אלהואשלה: מים חשמל ומגורים. זה הדבר המרכזי שלו אנו מייחלים, שיהיה לנו ולכל האנשים שגרים בכפר.
סוף תמלול הכתבה: תעסוקת נשים בדואיות בנגב
