ידיעה כתובה |

: בין המפונים מאום אל חיראן: אזרח בן 100

חברה נכתב על ידי

מחר מוסא חוסיין בן ה-100, יפונה מביתו באום אל חיראן כדי לבנות במקום יישוב יהודי.
משטרת ישראל הודיעה לתושבי אום אל חיראן על כוונתה לפנות כ-30 תושבים, זאת לאור התכנון לפנות את היישוב כליל ולבנות תחתיו את היישוב היהודי חירן. תושבי אום אל חיראן, ביניהם מוסא, הועברו לפני עשורים רבים למקום על ידי רשויות המדינה, ועודם זוכרים את ההבטחה, שהמקום ישמש למגורים ולחקלאות עבור שבט אלקיעאן. רק אמש הוצע לראשונה הסכם חתום לתושבים, אך זה אינו מעניק להם פתרון דיור אמיתי וראוי. התושבים מוכנים לשקול פתרונות חלופיים רק אם יהיה הסכם חתום ראוי. התושבים מתכוננים להתבצר בבתיהם, וקוראים לאזרחים להצטרף. הניסיון לימד אותם שפינוי ללא הסכם, עשוי להותיר אותם ברחוב.
צפו בכתבה של הטלוויזיה החברתית על מאבקם של תושבי אום אל חיראן:

מהאוהל בנגב לאוהל ברוטשילד (לדף הכתבה ») ( Available in English » )

במרחק 30 דקות נסיעה מבאר שבע שוכנים הכפרים הבדואים עתיר ואום אל-חיראן, מעל ל-1,400 אזרחים חיים באותם כפרים. הממשלה מתכננת לפנות אותם ולהרוס את בתיהם, למרות שהמדינה היא שהעבירה לשם את התושבים לפני 60 שנה, בשביל להקים דווקא שם, ולא בגבעה שליד, ישוב חדש בשם 'חירן' המיועד לאזרחים יהודים בלבד. ובמקום הכפר עתיר? להרחיב את יער יתיר. לאחר מאבק משפטי ארוך, שלא נשא פרי, החליטו תושבי הכפרים להגיע לשדרות רוטשילד שבתל אביב כדי לרתום את העוברים והשבים למאבקם.
הופק ע"י: | עלה ב: 24/05/2016


אחמד אבו על קיעאן, "הסכים" תחת לחץ לעבור לחורה וכיום הוא עם 30 בני משפחתו מתגוררים בתת תנאים בפחונים מחוררים, ובלי פיצויים כלל. תושבי אום אל חיראן אינם יכולים שלא לראות את הדיון הציבורי הרחב בנוגע לפיצויים ופינוי יושבי עמונה, אשר פלשו לקרקע פרטית ללא אישור, כאשר מנגד, להם, אשר יושבו במקום לפני שישים שנה, לא ניתן דבר ראוי. התושבים מעוניינים בחלופה שתאפשר להם לשמור על אורח חייהם.
הרב אריק אשרמן , מייסד שותף של עמותת "חקל-ברית להגנה על זכויות אדם": "נצטרך יום אחד לתת דין וחשבון בישיבה של מעלה עבור פינוי אדם בן 100 מהמקום שהבטחנו לו. הוריי לימדו אותי "הבטחות יש לקיים" ככתוב: ה', מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ… נִשְׁבַּע לְהָרַע, וְלֹא יָמִר (תהילים ט"ה: א,ד').

מוסא חוסיין

מוסא חוסיין

בחצות בין יום א' ובין יום ב', צווי הפינוי וההריסה נכסו לתוקף עבור עוד שלושים תושבי הישוב הבדואי ה"לא מוכר" אום אל חיראן ביניהם, מוסא חוסיין אבואל מקיעאן. מוסא היה נוכח ב-1956 כאשר קצין המיעוטים חיים צורי חתם על מסמך והראה להם את השטח שהמדינה נותנת לשבט אבו אל קיעאן תמורת האדמות שמהן גורשו ליד קיבוץ שובל.
כ-30 תושבים כבר נאלצו "להסכים" לעבור לעיירה חורה וקיים חשש שהם יצטרכו לשלם עבור ההריסה של בתיהם אם המדינה תדרוש את הריסתם.
הסיבה היחידה שמפנים את תושבי אום אל חיראן היא שהם לא יהודים. באוגוסט 2015 התחילו לבנות את הישוב היהודי "חירן" על הריסותיה של אום אל חיראן. על פי ניתוח של הפרופסורים מרדכי קרמניצר וחנוך דגן, בית המשפט העליון פסק שהצדק עם התושבים, אבל שבית משפט לא ייתן סעד בגלל הסיבה הטכנית שפנו מאוחר מדי.
התושבים מוכנים לגור בישוב החדש חירן, על ידו, או בכל מקום שניתן לשמור בו על אורח החיים שלהם. הפתרון היחיד שלא מקובל הוא הפתרון היחיד שהמדינה מציעה – מעבר לעיירה חורה. המדינה טוענת שכל אזרח רשאי לגור בחירן, אבל לא מוכנה להבטיח להם שכונה בלי הצורך לעבור סינון בוועדת קבלה.
מועצת חורה עתרה לבית משפט המחוזי נגד החלטת הרשות להתיישבות ופיתוח הבדואית בנגב להקצות את המגרשים לאנשים מבחוץ, בזמן שיש להם רשימת המתנה של כ-2000 זכאים ילידי חורה.
היה משא מתן מתקדם על פתרון מוסכם, אבל הוא קרס בראשית דצמבר בגלל דרישת המדינה שהתושבים יעברו מיד לחורה, למרות שאין מגרשים מוכנים, וללא הסכם ביד. התושבים חוששים שברגע שיעברו, המדינה לא תדבר אתם עוד.
כ-30 תושבים כבר נאלצו "להסכים" לעבור לעיירה חורה בגלל צווים והאיום שה יצטרכו לשלם עבור ההריסה של הבתים אם המדינה תצטרך להרוס אותם. הם גרים עכשיו בפחונים בשכונה לא מוכנה ובלי תשתיות בחורה.

  כתבות ווידאו שחבל לפספס