מהאוהל בנגב לאוהל ברוטשילד

תמלול הכתבה: מהאוהל בנגב לאוהל ברוטשילד

יוסף ג'בארין: אפילו בג"צ אמר שהם נמצאים במקום כבני רשות, המדינה העבירה אותם לשם אחרי שגירשו אותם בשנות ה-50', והעובדה שעכשיו מתכננים ישוב יהודי, הישוב חירן באותו מקום, אומרת שיש אפשרות תכנונית להקים ישוב. אז אם הם בני רשות, ואם יש אפשרות תכנונית להקים ישוב, אז מדוע מגרשים אותם? הסיבה היחידה שמגרשים אותם היא כי מגרשים תושבים ערבים ומביאים תושבים יהודים במקום.

מרים תראבין: אני אגור עם כל אחד, אני יכולה לגור עם כל אחד, גם איתנו. אני ביקשתי את זה, למה שלא נהיה שכנים? למה כל הזמן אנחנו צריכים לחיות בערים נפרדות, בכפרים נפרדים? איך אנחנו נהיה אוכלוסיה אחת משולבת אם כל הזמן יהיה הנתק הזה?

דב חניןתושבי עתיר ואום אל חיראן הרי הגיעו למקום הזה כי המדינה שלחה אותם לשם בתחילת שנות ה-50', היא בעצם גירשה אותם מהאדמות המקוריות שלהם והביאה אותם לשם. עכשיו אחרי הרבה שנים, כשהם התבססו שם, הקימו בתים, הם התחילו חיים, עכשיו באים ואומרים להם "רגע, רגע, מי אתם? מה פתאום הגעתם לפה? תלכו מכאן, אנחנו רוצים להקים במקום אום אל חיראן ישוב חדש, יפה, אקולוגי, שנקרא בשם חירן. יש רק הבדל אחד, אתם לא תוכלו לגור כאן, בישוב החדש והיפה והאקולוגי הזה.

סוף תמלול הכתבה: מהאוהל בנגב לאוהל ברוטשילד