המאבק כנגד כוונת המדינה לגרש 1,500 תושבי דרום הר-חברון הפלסטינים מבתיהם מצוי בשלב מכריע. מחר (רביעי, 11 בינואר), יתקיים בבית המשפט העליון דיון שעשוי לגזור את גורל התושבים. עדיין אפשר לבטל את תוכנית הגירוש. פעילות ופעילים יגיעו לבית המשפט לקרוא יחד: לא הופכים כפרים לשטח אימונים! אסור לגרש את התושבים! על טרנספר מתוכנן של 1,500 איש אסור לעבור בשתיקה.
ב-2012 שר הביטחון אהוד ברק הורה להרוס שמונה כפרים פלסטינים בדרום הר חברון ולגרש מאדמתם את אלף וחמש מאות תושביהם. התושבים מוגדרים כ"פולשים לשטח אש 918" תוך התעלמות מתיעוד היסטורי, המוכיח את קיומם של הישובים זה מאות בשנים. "שטח אש 918", עליו מבקש הצבא לכאורה להתאמן בטענה של שמירה על "הכשירות הנדרשת לכוחות צה"ל", כולל כ-30,000 דונם מאדמות דרום הר חברון, ובהם קרקעות פרטיות ושטחים חקלאיים, עליהן חיים ואותן מעבדים תושבי המקום מזה דורות.
מאז נוצרה "מפת אוסלו" במסגרת הסכם הביניים שנחתם ב-1995 60.2% מהגדה המערבית נכללים בשטחי C. ישראל נוקטת במדיניות עקבית שמטרתה להעמיק ולהנציח את אחיזתה באדמות אלה ולפגוע ביכולתם של הפלסטינים להתגורר בהן. מדיניות זו מיושמת באמצעות שימוש במגוון שיטות: הפקעת קרקעות והכרזה עליהן כאדמות מדינה, העדר תוכניות מתאר, אי-מתן אישורי בנייה והריסת בתים, הכרזה על גנים לאומיים ושמורות טבע, הפקעה לטובת בניית מכשול ההפרדה ומרחב התפר, סגירת שטח והכרזה עליו כ"שטח אימונים צבאי". כ-18% משטח הגדה המערבית הוכרזו כ"שטחי אש" סגורים.
קיומו של משטר הפרדה תוך אפליה אינו דבר חדש בדרום הר חברון בפרט ובשטחי C בכלל. כך, לדוגמה, בעוד איום ההריסה תלוי מעל ראשי שמונת הכפרים, הרי שעשרה מאחזי התנחלות ממוקמים בחלקם או במלואם בשטחי אש ללא מפריע.
איום הגירוש תלוי מעל ראשי התושבים מאז 1999. בתקופה הקרובה עתיד גורל הכפרים להיות מוכרע.
הוספת תגובה לכתבה