עם השנים אנו עדים לשיטות שונות לכבוש שטח ולשים עליו יד. כבר מזמן ברור שהשיטה אינה התנחלות של אנשים בלבד. בעיסאוויה – "ההתנחלות" היא של פארק לאומי שלכבודו מפקיעים את אדמות התושבים הפלסטינים, בכפר אל-עראקיב מדובר בייעור מאסיבי של קק"ל על חשבון אדמות התושבים, על ואדי קנה המדינה הכריזה שמורת טבע, ולכן אסור לפלסטינים לגור באדמתם ואף לא לגדל עצי פרי ובדרום הר-חברון המדינה החליטה שאזור של כ-30 אלף דונם יהיה שטח אש ועל כן על התושבים להתפנות מהמקום.
אבל מה, מסתבר שאחרי 17 שנה של מאבק, אותו שטח, המכונה ע"י המדינה 'שטח אש 918' ונמצא בדרום הר חברון באזור הכפא יטא, כבר אינו ממש שטח אש. גם הבסיסים הצבאיים הגדולים שהיו באזור פורקו מזמן. שטח אש – 918 כולל 30,000 דונם, 12 כפרים ו-1,300 נפשות. רוב התושבים חיים במערות או בסביבתן ומתפרנסים מחקלאות ורעיית צאן. מ-1999 התושבים חיים תחת איום של הריסה, פינוי ונישול מכיוון שצה"ל הכריז על אזור מגוריהם שטח אש.
כל המטרה של הגדרת האזור כשטח אש, נועדה כדי לסלק את הפלסטינים, ולאפשר את הרחבת ההתנחלויות שבאזור. אך מסתבר שלהכריז על שטח אש באזור כבוש זה לא עניין של מה בכך והמדינה הסתבכה בהליך שנמשך כבר 17 שנים, מתוכם שני סבבי גישור שרק האחרון לקח כשנתיים וחצי. הגישורים לא הניבו הסכמות. אך יום אחרי שהגישור הגיע למבוי סתום – בחרה המדינה לעשות את מה שהיא הכי טובה בו – להרוס. כוחות ההרס הרסו 22 מבנים שאכלסו מעל 100 נפשות והחרימו חמישה פאנלים סולריים שנתרמו לתושבים ע"י ארגון הומניטרי.
עמדת המדינה: השטח נחוץ לצורך שמירה על הכשירות הנדרשת לכוחות צה"ל.
השבוע (23/3/2016), ידון בג"צ בעתירת התושבים.
- הריסות בג'ינבה – 2 בפברואר 2016, עם הגעת הגישור למבוי סתום:
- מידע נוסף – באתר האגודה לזכויות האזרח
הוספת תגובה לכתבה