איך יכול להיות שהשיח הביטחוני נתון רובו ככולו בידי גברים? מדוע בישראל מתעלמים ממחקרים, המוכיחים כי הקול הנשי תורם משמעותית לפתרון סכסוכים לאומיים ובינלאומיים? ומהם ההבדלים המגדריים שבזכותם נשים יכולות לקדם תהליכי שלום בהצלחה גדולה יותר לעומת עמיתיהן הגברים? היום (14/12) יצויינו שנתיים לאישור הממשלה את החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם, לקידום והטמעת שוויון מגדרי בנושאים הקשורים לשלום וביטחון. אולם מאז לא נעשה דבר.
ב-31 באוקטובר 2000 קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 1325 המחייבת מדינות החברות בה לקדם שלושה עקרונות:
- ייצוג מגוון לנשים והטמעת חשיבה מגדרית (Gender Mainstreaming) בכל מוקדי קבלת החלטות ובכל הנושאים, לרבות בגופים העוסקים ביחסי חוץ וביטחון, בפוליטיקה ובתהליכי שלום.
- הגנה על נשים מפני אלימות תוך הכרה בסוגי האלימות הרבים והייחודיים הננקטים כנגד נשים.
- מניעת סכסוכים ברמה הלאומית מתוך תפיסה כי שילוב היבטים מגדריים יקדם פתרון סכסוכים.
משמעות ההחלטה: לראשונה מועצת הביטחון הכירה בצורך לתת את הדעת לצורות המיוחדות של פגיעה בנשים בסכסוכים אלימים, וכרכה את הדרישה להגן על נשים יחד עם החובה לייצוג מגוון של נשים במוקדי ההכרעה הרלוונטיים. ההחלטה משקפת תפישה לפיה נשים הן מפתח לפתרון ומניעת סכסוכים אלימים, תפישה המתבססת על ניסיון העבר במקומות בהם מעורבות של נשים בתהליכי מו"מ הצליחה להביא לרגיעת האלימות ולהשגת פתרונות ברי קיימא, כמו למשל בצפון אירלנד, ליבריה והפיליפינים. קיימת חשיבות רבה לכך שההחלטה התקבלה על ידי מועצת הביטחון, שהיא הארגון האחראי על קידום השלום והביטחון העולמי באו"ם. בכך הוצב השוויון המגדרי בלב ליבו של הדיון על שלום וביטחון עולמי.
בעקבות החלטה 1325, ארגוני נשים וחברות כנסת הובילו בשנת 2005 תיקון 4 לחוק שווי זכויות האישה (תשי"א-1951): סעיף 6ג1 חייב לראשונה ייצוג הולם לנשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה בוועדות ציבוריות ובצוותים לעיצוב מדיניות לאומית, לרבות בנושאי חוץ ובטחון. בכך אימצה ישראל במסגרת החוק רכיב משמעותי מהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם.
עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנכ"לית איתך-מעכי, משפטניות למען צדק חברתי: "החלטה 1325 מחייבת גם את מדינת ישראל, אך אינה מיושמת עדיין. לו נשים היו מעורבות בפתרון סכסוכים לאומיים ובינלאומיים, סביר להניח שהתוצאות היו יותר טובות, בדומה לניסיון בעולם, שהוכיח שלנשים היתה תרומה משמעותית בפתרון קונפליקטים ובקידום תהליכי שלום".
עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנכ"לית איתך-מעכי
דו"ח של האו"ם משנת 2015, שבחן 181 הסכמי שלום שנחתמו בין השנים 1989-2011 קבע כי למעלה מחצי מההסכמים לא החזיקו מעמד יותר מ- 5 שנים, אולם, לתהליכי שלום שבהם מעורבות נשים היו 20% סיכוי גבוה יותר להחזיק מעמד לפחות שנתיים לאחר החתימה ו-35% סיכוי גבוה יותר להחזיק מעמד 15 שנים.
מחקר שנעשה עבור האו"ם ובחן 40 תהליכי שלום מאז המלחמה הקרה קבע כי:
- כשלנשים היתה השפעה חזקה על התהליכים – עלה הסיכוי להגיע להסכם שלום, ועלו הסיכויים להתגבר על מכשולים ומשברים בתהליך.
- כשלנשים היתה מעורבות רבה והשפעה עלו הסיכויים ליישום ההסכמים.
- לנשים יש השפעה משמעותית על תהליכי שיקום החברה לאחר סיום הקונפליקט.
משנת 2008 הובילה עמותת איתך מעכי, יחד עם ארגוני נשים וזכויות אדם נוספים, שבע עתירות לבג"ץ נגד הרכבים שלא יישמו את החוק כנדרש, ביניהן ועדת טירקל לבחינת אירועי המשט לעזה, הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי בראשות פרופ' טרכטנברג וועדת ששינסקי. כל עתירה קידמה בצעד קטן את יישום החוק.
ב- 2012 החל מהלך נרחב לקידום תכנית פעולה כוללת ליישום החלטה 1325 בישראל, בהשתתפות עשרות ארגוני נשים. תכנית הפעולה שגובשה על ידי הארגונים הוגשה לממשלה והושקה בכנס בינלאומי שהתקיים ביפו ב- 31 באוקטובר 2013, יום השנה להחלטה.
בעקבות תכנית הפעולה, התקבלה ביום 14.12.14 החלטת ממשלה היסטורית (מס' 2331) לקידום שוויון מגדרי והטמעת חשיבה מגדרית. ההחלטה קובעת כי יוקם צוות בין-משרדי שיגבש תכנית פעולה כוללת לקידום שוויון מגדרי, ברוח עקרונות החלטה 1325 של האו"ם. למרות החלטת הממשלה, עד כה לא נקטה הממשלה פעולות ליישומה.
לעומת הממשלה, ארגוני החברה האזרחית לא ישבו בחיבוק ידיים. ד"ר עו"ד מירב שמואלי מאיתך מעכי, בשם פרוייקט "בונות עתיד משותף": בשנה האחרונה אנו רואים תנופת פעילות של נשים וארגונים, בכל רחבי הארץ, שמטרתה לשנות את השיח על נשים שלום וביטחון ברוח החלטה 1325. נשים יוזמות מפגשים, סמינרים, הרצאות, וצעדות, בהם נוצרים ידע וכלים חדשים להתבוננות על הסכסוך מנקודת מבט מגדרית, תוך קריאה לפעול לסיומו תוך שימוש בכלים אלה".
הוספת תגובה לכתבה