הקליניקה לרב-תרבותיות ומגוון הגישה נייר עמדה לוועדת החינוך של הכנסת ובו הצביעה על אי יישומה של החלטת הממשלה לביטול התוכניות המבדלות ליוצאי אתיופיה. הנייר הוגש בשמה של האגודה הישראלית ליהודי אתיופיה, המיוצגת על ידי הקליניקה.
התוכניות המבדלות עמדו ברקע המחאה של יוצאי אתיופיה, וזאת בשל השפעתן המתייגת על הקהילה כקבוצה נפרדת בציבוריות הישראלית.
ביקורת חריפה נמתחה על התוכניות גם בדו"ח מבקר המדינה בשל ניהול ופיקוח כושלים.
כפי שמציין הנייר, מאז התפרסמה החלטת הממשלה ובניגוד לה, נודע כי התוכניות המבדלות ליוצאי אתיופיה יוסיפו לפעול גם בשנים הבאות, ואף יופעלו בידי גופים שעליהם נמתחה ביקורת קשה מצד מבקר המדינה, כדוגמת חברת 'הפרויקט הלאומי'. משרד החינוך טוען כי בתוכניות יבוצעו התאמות שיהפכו אותן לאינטרגרטיביות, אך למרות שאלות חוזרות ונשנות מצד הקליניקה והאגודה, מסרב באופן שיטתי לשפוך אור על מהות ותוכן התוכניות ועל אופי השינויים שעתידים, לכאורה, להיערך בהן.
ממסמכי ההתקשרויות בנושא אף עולה כי התוכניות יעברו התאמה על ידי שילובם של תלמידים שאינם יוצאי אתיופיה בהן בשיעור של 30-20% מהמשתתפים. מדוע דווקא אחוז זה? כל הסבר הגיוני לבחירה לא ניתן. יתרה מכך, מתברר כי התוכניות יוסיפו לפעול "תוך שימת דגש על מתן שירות ביישובים בהם מתגוררים בני הקהילה האתיופית". במילים אחרות, הנחת היסוד לא השתנתה – משרד החינוך מוסיף לראות ביוצאי אתיופיה, מרביתם ילידי הארץ, כראויים להתייחסות נפרדת.
בדיון שנערך בכנסת בתאריך ה-7.11.16 הצביעה עו"ד ענבר פלד, מנחת הקליניקה לרב-תרבותיות ומגוון הפועלת במרכז לחינוך משפטי קליני של האוניברסיטה העברית, על השפעתן המתייגת של התוכניות המבדלות על יוצאי אתיופיה. "יחס נפרד בכפייה הוא איננו יחס שווה, הדברים ידועים ממאבקים אחרים בעולם, והגיעה העת שיופנמו גם אצלנו".
הוספת תגובה לכתבה