יום חמישי   18-04-2019
עדכון חדשות |

: שנה למחאת יוצאי אתיופיה

חברה נכתב על ידי

למעלה ממאה יוצאי אתיופיה, פעילים חברתיים, נציגי משרדי ממשלה והמשטרה, וחברי וחברות כנסת, השתתפו בכנס שהתקיים אתמול (15/6/2016) בכנסת, ביוזמת ח"כ דב חנין, בנושא: "שנה למחאת יוצאי אתיופיה – מה השתנה?". בכנס הועלו טענות קשות על אלימות משטרתית והעדר טיפול מצד מח"ש, על הפללת אוכלוסיית יוצאי אתיופיה והאשמת מתלוננים על אלימות בתקיפת שוטרים, ועל העדר תקצוב של תכניות הממשלה המיועדות לצמצום האפליה. בכנס נכחה שרת המשפטים, ח"כ איילת שקד, האחראית על מח"ש.

ח"כ דב חנין, יוזם הכנס: לפני שנה הייתה מחאה עצומה של יוצאי אתיופיה בישראל. אלפים רבים יצאו לרחובות הערים. בעקבות המחאה קיימנו בכנסת כנס שניסה להביא את הקולות של המחאה אל תוך הבית הזה, בית העם. נאמרו שם דברים קשים וכואבים, שציירו תמונה מקוממת של אפליה בכל מישורי החיים. התמונה שהצטיירה הייתה של קבוצה שלמה בחברה שלנו, שבאופן שיטתי מושארת מאחור, וסובלת ממערכת שבמקום להתגייס לסייע, ובמקום לפעול כדי ליצור שוויון, בעצם מקבעת צורות שונות של אפליה.
בעקבות הכנס, יזמנו את הדרישה לוועדת חקירה פרלמנטרית. לצערי, הממשלה החליטה להתנגד ובמקום זאת, להקים ועדה משלה. אנחנו מתכנסים כיום שנה לאחר מכן, כדי לשאול – מה השתנה? ובאיזו מידה? לצערי התמונה שמצטיירת היא תמונה קשה. במבחן התוצאה, בחיי היומיום, של בני ובנות קהילת יוצאי אתיופיה בישראל אין כל שינוי ויש יאוש גובר.

זיוה-מקנון דגו, מנכ"לית האגודה הישראלית של יוצאי אתיופיה: יש חוסר אמון של הקהילה הזו במערכת, ובמיוחד בנושא המשטרה. בולט המקרה של יוסף סלמסה – אותו צעיר שמצא את מותו לאחר שעבר התעללות אלימה וחריגה בקיצוניותה, בעוד המשטרה החליטה לסגור את תיק החקירה נגד השוטרים המתעללים. כשיצאנו להפגנות לפני שנה – המידע הרשמי של המשטרה עוד לא נחשף. עכשיו כבר ידוע, ש-12% מהתיקים שנפתחים במשטרת ישראל על תקיפת שוטרים – נפתחים נגד יוצאי אתיופיה, שיעור הגבוה פי 6 מגודלה של הקהילה באוכלוסייה. נוהל נוסף שנחשף מדגים כיצד מח"ש לא מטפל כשורה בתיקי אלימות שוטרים. אנחנו דורשים שהטיפול יהיה דומה לטיפול במקרים של הטרדות מיניות. כלומר – שהשוטר יושעה עד תום החקירה.

בנצ'אמלק (בנצ'י) סלמסה, אחותו של יוסף סלמסה ז"ל: כל אחד מכיר את סיפור המקרה, שנידון אינספור פעמים בכנסת. שנה עברה מאז המחאה, אבל מה קרה? יש שוטרים שאיימו, ששיקרו, שאסור שישרתו את האזרחים. שוטרים כאלה, מקומם מאחורי סורג ובריח. אם אני כאזרחית אעיד עדות שקר – אשלח לכלא. אז למה המפכ"ל מעניק גיבוי לשוטרים? גבירתי שרת המשפטים, למה אותם השוטרים עדיין משרתים במשטרת ישראל? איך אני, כאמא שיש לה ילדים, אמורה לספק הסברים לילדים שלי? איפה החוק? יוסף סלמסה הוא לא המקרה הראשון ולא המקרה האחרון. אם הדיונים האלה לא יובילו לתוצאות – המצב רק ילך ויחריף.

דרגו - עד כמה הכתבה:
מחדשת
מעניינת
חשובה
עשויה היטב
  נמוך       גבוה

מרים יצחק, מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך: "כאמא שהתחנכה בארץ ומגדלת כאן ילדים, אני מאוד מודאגת מאלימות משטרתית. אני עובדת בבית-ספר 18 שנים כמגשרת חינוכית-חברתית, וחווה את החוויות האלה יומיום. אני רואה צעירים שנפתחים להם תיקי משטרה על ימין ועל שמאל, בגלל שהם יושבים אחר-הצהריים בגנים ציבוריים בשכונות, וסובלים מיחס נוקשה מצד משטרת ישראל. אל בית הספר בו אני עובדת היו מגיעים אחת לכמה זמן שוטרים במדים ועוצרים בני נוער יוצאי אתיופיה שהואשמו בעבירות שלא הם היו אחראים להן".

ח"כ אברהם נגוסה, יו"ר ועדת העלייה והקליטה של הכנסת: "לגבי האלימות המשטרתית – המציאות היא ברורה. אנחנו שומעים כל שבוע ברשתות החברתיות על שוטרים שמכים צעירים. הצעתי הצעת חוק לטיפול בתופעה הזו, אבל היא נתקעה בגלל התנגדות המשרד לביטחון פנים".

יצחק טיים, פעיל חברתי: "פגשתי פה בבית הזה חברי כנסת שאמרו לי: 'מדינה שמחכה שניצולי שואה ימותו – גם לכם היא לא תעזור'. כנראה שאנחנו צריכים להתארגן כדי לעזור לעצמנו, ולא לסמוך על הממשלה שתפתור לבדה את הבעיות שלנו. המציאות של קהילת יוצאי אתיופיה היא מציאות קשה, ואפילו נפיצה. אני חושש ממצב שבו צעירים מתוסכלים ומיואשים ייקחו את החוק לידיים, ויהיו מקרים של "תג מחיר אתיופי" ושל פגיעה בשוטרים".

ח"כ דוד אמסלם, יו"ר ועדת הפנים של הכנסת: "לא שמעתי על דברים כאלה שקורים במדינת ישראל, אלא רק במשטרים אפלים. העבירו אליי את הנתונים. הנושא של יוצאי אתיופיה הוא לא נושא מפלגתי. גם בכנסת יש אנשים גזענים. חלקם נמצאים גם בשולחן של מקבלי ההחלטות. אני יודע את זה לא בגלל מה שהם אומרים, אלא בגלל מה שהם עושים. האנשים שלא מממשים חלק מהחלטות הממשלה, מנצלים מחלוקות שקיימות בקהילת יוצאי אתיופיה כדי לחמוק מביצוע ההחלטות".

ח"כ איימן עודה: "לפני שנה חלק מהציבור שלי תקף אותי על שהשתתפתי בהפגנה של יוצאי אתיופיה – בטענה שהמצב של יוצאי אתיופיה טוב יותר ממצבם של האזרחים הערבים. ואילו חלק מיוצאי אתיופיה תקפו אותי – אולי משום שלא רצו להפגין לצד ערבים. בעלי הכוח מרוויחים מכך שאוכלוסיות מוחלשות לא עומדות האחת לצד השנייה. אנחנו הרוב במדינה הזו. רק צריך לדעת איך לאחד כוחות וזהו המבחן החשוב ביותר של כולנו".

עו"ד נידאל עותמאן, מנהל המטה למאבק בגזענות: "מה שעוברים האזרחים יוצאי אתיופיה מזכיר, במובנים רבים, את מה שעובר על האזרחים הערבים בישראל. ההתנכלויות האלה מצד הרשויות – צריכות להוביל ליצירת מרחב משותף של סולידריות. אני הייתי בשנה שעברה בהפגנות בתל-אביב של יוצאי אתיופיה ועזרתי לחסום את נתיבי האיילון. הגעתי להפגנה עם שלט בערבית, וקפץ עליי מישהו ואמר לי 'מה אתה עושה פה, צא מפה'. והיו מפגינים יוצאי אתיופיה שבאו לעזור לי ואמרו לי 'הוא איתנו'. אני מביע את הסולידריות שלי כאזרח ערבי במדינת ישראל עם קהילת יוצאי אתיופיה".

ח"כ מנואל טרכטנברג: "כשאני הייתי ילד, פחדתי משוטרים, כי בתקופת הדיקטטורה בארגנטינה – אנשים היו נחטפים ו'נעלמים', ואחר כך נמצאים מתים. האם זה צריך להיות המצב גם בישראל היום?"

עומר פינצ'וק, פעיל חברתי: "ריכזו ב-15 יישובים את יוצאי אתיופיה, בגטאות. משום כך זה נראה למשטרה מוזר שאנשים שחורים מסתובבים ברמת אביב. והמדיניות הזו היא מדיניות ממשלתית, וכתוצאה ממנה – אין פתרונות דיור הולמים, שליש מיוצאי אתיופיה הם עובדי קבלן, ויש אוכלוסייה שלמה של אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם ללכת לעו"ד כדי לשמור על הזכויות שלהם. אם ילד בן 8 שנולד בישראל עדיין נחשב "עולה חדש" ומטופל בידי משרד העלייה והקליטה – זו מדיניות גזענית. בשבוע שעבר קיימנו משמרת מחאה מול סניף "סופר יודה" בתל-אביב, שם הותקף הערבי-הבדואי מייסם אבו אל-קיעאן, ומשפחתו של יוסף סלמסה בחרה להגיע לשם, כי האלימות המשטרתית מכוונת כלפי כל הציבורים המוחלשים".

דרגו - עד כמה הכתבה:
מחדשת
מעניינת
חשובה
עשויה היטב
  נמוך       גבוה

סנ"צ גיל עמית, ראש מחלקת מדעי ההתנהגות במשטרה ישראל: "מצער אותי כאזרח במדינה וכאבא לשמוע את הדברים שעלו כאן. לכן יצאנו לדרך לפני שנה עם תכנית. מה שחשוב הוא ביצוע התכניות, ויכול להיות שהיו תכניות טובות שלא בוצעו. יש כבר תוצאות. המוקד העיקרי הוא סוגיית האמון. התחלנו ממקום מאוד נמוך. 18% אמון במשטרה בקרב יוצאי אתיופיה, לעומת 48% בקרב כלל הציבור".

רחל מטר, נציגת מנכ"לית משרד המשפטים: "יש בעיות שורשיות וקשות. במסגרת עבודת הצוות, ובעקבות הטענות הקשות ששמענו גם על פרופיילינג, גם על שימוש מופרז בטייזר, על תנאי אחזקה אלימים אחרי מעצר, כולל של קטינים – מעבר לשמיעת הטענות, ביקשנו גם לבחון את התיקים עצמם. המשטרה נענתה לזה ונתנה לנו לבחון תיקים. ב-22 ביוני יוצג הדו"ח המסכם של הצוות הזה."