עדכון חדשות |

: ביקורי משפחות לאסירים פלסטינים? לא חובה

מדינה נכתב על ידי

בהודעה חסרת תקדים טוענת המדינה כי כניסת משפחות של אסירים פלסטינים מרצועת עזה לביקור קרוביהם הכלואים בישראל אינה מתבצעת מכוח אמנות בינלאומיות עליהן חתומה מדינת ישראל, אלא מכוח מדיניות יזומה אותה היא רשאית להפסיק בכל עת.

על פי לשון ההודעה, שנמסרה לאחרונה (13/04/16) במסגרת תגובה לעתירה פרטנית שהגיש ארגון "גישה", ההוראה הפותחת את נוהל "יציאת משפחות אסירים הכלואים בישראל מרצ"ע" מחודש אוקטובר 2014, לפיה "כחלק מהאמנות הבינ"ל עליה חתומה מדינת ישראל, מתאפשר מעבר של בני משפחות אסירים פלס' מרצ"ע הכלואים בבתי סוהר בישראל"- נכתבה בטעות. לדברי המדינה, בשל תקלה טכנית לא ניתן לתקן בעת הזו את "השגיאה הקלה", כלשונה, שנפלה בנוהל. המדינה הפנתה לעומת זאת לנוהל מחודש אפריל 2015, המסדיר את הפרוצדורה ליציאת משפחות אסירים לביקורים, בו לא נעשתה הפניה לחוק הבינלאומי.

למרות שמזה שנים עמדתה המשפטית של ישראל ביחס לזכויות תושבי עזה היא כי לתושבי עזה אין זכויות כלל מכוח המשפט הבינלאומי- דיני הכיבוש ודיני זכויות האדם, ביחס לביקורי אסירים הכלואים בישראל הצהירה המדינה כי היא מתירה את הביקורים מכוח הוראות אמנת ז'נבה הרביעית הנוגעות לעניין. סעיף 116 לאמנה קובע כי "כל עציר רשאי לקבל מבקרים, בייחוד אנשי משפחה קרובים, לעתים מזומנות ובתדירות האפשרית". על פי המשפט הבינלאומי מדובר בהוראה מנהגית שנועדה להגן על זכויות עצירים ואסירים, ומכאן שהיא מחייבת את כל המדינות אף אם לא הצטרפו לאמנה. מסיבה זו פועלת ישראל יחד עם הצלב האדום לארגון הביקורים.

הסכמתה של ישראל לפעול בהתאם למשפט הבינלאומי ולאפשר ביקורי משפחות של אסירים פלסטינים הכלואים בישראל, עוגנה לא רק בנוהל האמור משנת 2014 אלא גם בפקודת נציבות בתי הסוהר בנושא אסירים ביטחוניים שם נכתב:

"בהתאם לסעיף 116 לאמנת ז'נבה הרביעית, ככלל, אסירים יורשו לקבל ביקורי משפחה מדרגת קירבה ראשונה בלבד, בהתאם לכללים המפורטים בסעיף זה להלן" (סעיף 17.א.1 לפקודה מס' 03.02.00 "כללים ביחס לאסירים ביטחוניים" מיום 10.7.2014).

ישראל הצהירה על מדיניותה המתירה ביקורי כלואים מרצועת עזה ומהגדה המערבית גם בפני פורומים בינלאומיים. כך למשל, בדו"ח התקופתי שהגישה לוועדת האמנה נגד העינויים בנובמבר 2014 היא כתבה כי:

"The State of Israel acknowledges the importance of maintaining family visitations, and as clarified in H.C.J. 11198/02 Salah Diria v. The Head of the Military Detention Facility (16.2.03)"

הודעת המדינה שניתנה לאחרונה, בה ישראל חוזרת בה מקביעות המעוגנות בפקודות ובנהלים ומצהירה כי היא אינה מחויבת מכוח המשפט הבינלאומי לאפשר ביקורי משפחות של אסירים ביטחוניים הכלואים בישראל, מפרה את התחייבויותיה הבינלאומיות נוכח היותה צד לאמנת ז'נבה הרביעית ולאמנות זכויות האדם השונות. לפי עמדת ארגון "גישה", מגיש העתירה בנושא, משמעותה היא שישראל לא רק שאינה מכירה בזכויותיהם של משפחות האסירים להיכנס לישראל ולבקר את קרוביהם אלא אינה מכירה בזכויותיהם של האסירים עצמם, לקבל ביקורי משפחות מרצועת עזה. בנוסף לכל, עמדה זו מחלישה גם את תוקפו של המשפט הבינלאומי ושל זכויות האדם המוקנות מכוחו, ופוגעת במעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל.

לשיטת הארגון, עמדת המדינה לפיה כל היתר כניסה שניתן לתושבי עזה לשטח ישראל מוענק כפריבילגיה ו"לפנים משורת הדין" ולא מתוך מחויבות משפטית כלשהי, היא עמדה משפטית מסוכנת. זאת, משום שהיא מותירה חלל נורמטיבי ביחס לזכויות תושבי עזה ומאפשרת למדינה לעשות ככל העולה על רוחה ביחס לתושבים אלו. אף לאחר ההתנתקות, ולנוכח שליטתה של ישראל על תחומי חיים רבים של תושבי עזה, מדינת ישראל מחויבת לכבד את זכויותיהם, ובראשן חופש התנועה, מכוח המשפט הבינלאומי.

 
 

הוספת תגובה לכתבה

  כתבות ווידאו שחבל לפספס