דיווח: הטרדה מינית בין בני זוג – האתגר משפטי

הטרדה מינית בין בני זוג הנה תופעה שבתי המשפט מתקשים להתמודד עימה. החוק נגד הטרדה מינית שהתקבל לקראת סוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, שינה מן היסוד את התרבות הארגונית והחברתית בישראל, אך איש מהמחוקקים לא שיער, כך נראה, שהחוק עשוי גם להשפיע על היחסים בין בני זוג נשואים. ראיון עם עו"ד עינבר לב.

המהפכה החברתית שהחוק נגד הטרדה מינית הביא עימו
החוק למניעת הטרדה מינית, על תיקוניו השונים, שינה מן היסוד את גבולות המותר והאסור בהתנהלות של גברים ונשים בישראל, והביא למהפכה חברתית נרחבת, שאפילו היום, כמעט 20 שנה לאחר שהתקבל, עדיין מצליח לחולל רעידות אדמה קשות, במקומות עבודה, במוסדות ציבור ובפוליטיקה הישראלית. החוק אוסר לא רק על מגע בעל אופי מיני בניגוד לרצון אחד הצדדים, אלא גם על דיבורים מיניים, אווירה מינית במקום העבודה ומחוצה לו, לעג לאדם בשל נטיותיו המיניות – וניצול מרות על מנת לכפות יחסי מין, גם אם הם נראים כנעשים מתוך הסכמה מלאה.

הטרדות מיניות בתוך מערכת יחסים
דיבור מיני בוטה, נגיעות באזורים אינטימיים, בפומבי או בהיחבא, כפיית משחקי מין חרף סירוב האישה ותיעוד היחסים במצלמות – כל אלה נחשבים להטרדות מיניות בוטות. לדברי עו"ד עינבר לב העוסקת רבות בדיני משפחה ובסכסוכי גירושין, לא מעט פעמים ביקשו נשים, בעיקר בהליכי גירושין, להפסיק את הטרדתן על ידי בעליהן ובתי המשפט נענו להן – כפו צווי הרחקה והגנה, וצווים למניעת הטרדה מאיימת לטובת הנשים.
מצד שני, בתי המשפט מתקשים להכריע פעמים רבות בסוגיות של הטרדה מינית בין בני זוג, מפני שדרישות לקיים יחסי מין של גבר מזוגתו אינן שקולות כלל לבקשות כאלה בין אנשים זרים או קולגות למקום העבודה.

תופעות של הטרדות מיניות בין בני זוג רווחות הרבה יותר מהמקובל לחשוב, והתופעה המכוערת הזו גוברת בעתות משבר בין בני הזוג, ובתקופה שבין הפרידה לבין הגירושין, שלעתים יכולה להימשך חודשים ארוכים ואף שנים. על פי רוב התלונות מוגשות ע"י נשים נגד בני זוגן, אך הדבר לא בהכרח מעיד שאין תופעות הפוכות, לרבות בזוגות חד מיניים.
הטרדה מינית בתוך מערכת יחסים יכולה להיות מגע בפומבי באשה בניגוד לרצונה, כמו גם מגע בה שלא בפומבי, אם הדבר נעשה בניגוד לרצונה המפורש, דיבור מיני בוטה שאינו מקובל על האישה, ושהבעל התבקש לחדול ממנו, כמו גם אילוץ של האישה להיות נוכחת באקטים מיניים שכלל לא רוצה להיות חלק בהם – כמו הכנסת פרטנר נוסף למיטה, משחקי תפקידים, דרישות לבוש מסוימות ועוד ועוד…

כרזה נגד הטרדות מיניות – צילום חן לביא, עיצוב: שירן טל

לדברי עו"ד לב, הגיעה אל משרדה אשה שטענה כי היא מרגישה מוטרדת מינית ע"י בעלה מפני שהוא נוהג לגעת בחזה שלה בפומבי וליד ילדיהם – חרף בקשותיה החוזרות ונשנות שיחדל מכך. לאחר שהבעל הוזהר ע"י עו"ד לב, אך לא חדל ממעשיו, הוצא נגדו צו הרחקה מהבית, והוא נאלץ לשכור דירה.
במקרה אחר, אשה שטענה כי בעלה נוהג לדבר אליה במילים מיניות בוטות בעת האקט המיני – וממשיך לנהוג כך, גם לאחר שביקשה ממנו פעמים רבות שיחדל ממנהגו. לדברי עו"ד לב, כל עוד בני הזוג ממשיכים לקיים יחסי מין, חרף התנהגות בוטה של הפרטנר שלהם, יש קושי רב להוכיח כי מדובר בהטרדה מינית.
במקרה אחר, הגישה האישה בקשה למתן צו הרחקה נגד בעלה, לאחר שזה דרש ממנה, שוב ושוב, ללבוש בגדים נועזים לפני האקט המיני, והתעמר בה בגלל סירובה. הנוהג הופסק עם התערבות בית המשפט – אשר הורה על הרחקת הבעל מאשתו ומהבית.

עד כמה ניתן להכניס את החוק למיטת בני הזוג?
לדברי עו"ד לב, אכן קיים קושי לטעון ולהוכיח הטרדה מינית בין בני זוג קיימים, ועל כן, התופעה הזו מחריפה בעיקר בעתות משבר לפני גירושין, ובעיקר בעת הליך הגירושין, עת שבה המתח בין בני הזוג גואה, ומעשים, שאולי פעם היו נסלחים ומתקבלים בהומור – הופכים להצקה קשה, ואפילו להטרדה מאיימת, המחייבת התערבות בית המשפט.
כך למשל ארע כאשר האישה החליטה להתגרש מבעלה, חרף רצונו העז לשמר את הנישואין. כמו זוגות רבים, גם השניים המשיכו לגור תחת קורת גג אחת, למרות שהליכי הגירושין כבר החלו, והאישה מצאה את עצמה במצב מאד לא נעים, כאשר הבעל היה נוהג לפתוח את דלת המקלחת ולהציץ בה בעודה מתקלחת. לאחר שהגבר לא חדל מנוהגו זה, למרות בקשותיה החוזרות ונשנות של אשתו, לא נותר בידה אלא לפנות, באמצעות עורכי דינה, אל בית המשפט, בבקשה להוציא נגדו צו למניעת הטרדה מאיימת, ובית המשפט נעתר לבקשתה.

הטרדות מאיימות
לדברי עו"ד לב, הטרדה מאיימת היא תופעה רווחת מאד בין בני זוג, כאשר אחד מבני הזוג מציק לרעהו, אם במעקב מתמשך, אם בהצמדות אליו לכל אשר ילך בבית, אם במשלוח אינסופי של מסרונים או שיחות טלפון, ואם בהצצה ובהשתלת אמצעי תיעוד כמו אמצעי האזנה וצילום, במקומות אינטימיים כמו בית המגורים וחדר השינה. מעשים אלו נתפסים בצורה חמורה ביותר בעיני בית המשפט.
במקרים בהם מוכחת הטרדה מאיימת, עשוי בית המשפט להזהיר את הבעל, לבל ימשיך במעשיו, או להוציא נגדו צו הרחקה, שיאסור עליו להתקרב אל אשתו ואל ביתה, וזאת לרדיוס של מאות מטרים, ובכך, ימנע ממנו להמשיך ולהטריד אותה. כך למשל, ארע במקרה בו התלוננה אישה, הנמצאת מהליכי גירושין מבעלה, שהבעל נוגע בה בניגוד לרצונה המפורש, ודורש ממנה לקיים עמו יחסי מין. האישה הגישה לביהמ"ש לענייני משפחה, בקשה להוצאת צו הרחקה נגד הבעל – והוא נאלץ לעזוב את הבית.
במקרה חמור יותר, גילתה האישה כי בעלה הקנאי, שתל בחדר המיטות שלהם מצלמות נסתרות, במטרה לתעד את מעשיה, ואפילו, כך על פי חשדותיה, לסחוט אותה.
גם במקרה זה היו בני הזוג נתונים במשבר זוגי חריף. האישה הצליחה לשכנע את בית המשפט להוציא נגד הבעל צו הרחקה, וכמו כן, נפתח נגדו הליך פלילי במשטרה בחשד להאזנת סתר.

האם בתי המשפט רואים בחומרה מקרים של הטרדה מינית במשפחה?
לדברי עו"ד לב, לא שבתי המשפט לא רואים בחומרה תופעות של הטרדה מינית בין בני זוג, אלא שקיים קושי מאד גדול בהוכחת המעשים, וקיימים מקרים לא מעטים שבהם נשים טפלו עלילות שווא על בעליהן – כדי להשיג יתרונות דיוניים כמו הרחקה מהבית – ועל כן בית המשפט לא מקבל כל תלונה בלי לבדוק אותה היטב ולמצוא לה בסיס ראייתי.

המקובל הוא שבני זוג מקיימים יחסי אישות, ועל כן כאשר ביום מן הימים האישה לא חפצה לקיים יחסי מין ו"אולצה", לאור דרישות בן זוגה לקיימם, אומרת עו"ד לב, קיים קושי לא מבוטל לשופטים לקבוע האם קיימת, במקרים רבים, תשתית של הטרדה מינית, או שמדובר בהתנהלות רווחת בבתים רבים בישראל – שאין בה שום רובד פלילי.

נדבך חשוב בנושא הוא שאשה נשואה החיה חיי משפחה עם ילדים – לא תרוץ להתגרש כי בעלה דורש ממנה לקיים עמו יחסי מין – גם אם היא לא רוצה לקיים יחסי מין איתו – מפני שלגירושין קיימות השלכות רחבות מאד, הן על חיי בני הזוג והן על חיי ילדיהם, אומרת עו"ד לב. לדבריה, אין הדבר אומר שאישה חייבת לקיים יחסי מין בכל עת שיחפץ בכך בעלה כי בכל פעם שהוא כופה עליה יחסים חרף רצונה – מדובר, אכן, באונס לכל דבר ועניין, "אבל אם האישה מחליטה חרף המקרה, להמשיך ולחיות עם הבעל, ומחליטה להתלונן על הדבר באיחור ובשיהוי, יתקשה בית המשפט להאשים את הבעל באונס, ואפילו בהטרדה מינית", דברי עו"ד לב.