אחד האיומים על זכויות אדם ברחבי העולם הוא הזליגה של פרקטיקות צבאיות לפיזור הפגנות אזרחיות על ידי המשטרה. כך למשל מופנים כיום כדורי גומי, גז מדמיע, רימוני הלם, זרנוקי מים ועוד, נגד אזרחים המבקשים לממש את זכותם להפגין ולמחות. ניתן היה לראות זאת בהפגנות בארצות הברית, במצרים ובטורקיה, וגם בארץ, למשל בהפגנות נגד תוכנית פראוור ובהפגנות של הקהילה האתיופית בשנה שעברה.
דוח חדש, שנכתב בשיתוף פעולה בין הארגון הבינלאומי רופאים לזכויות אדם לבין INCLO, (רשת בינלאומית של 11 ארגוני זכויות אדם ממדינות שונות), מנתח את הסכנות הטמונות בסוגים שונים של נשק לפיזור הפגנות. הדוח כולל מקרי בוחן ממדינות שונות, כולל ישראל, הממחישים כיצד השימוש בנשק לפיזור הפגנות מביא פעמים רבות דווקא להגברת האלימות ולהסלמת המצב, במקום שההתערבות המשטרתית תביא להרגעת הרוחות.
- לתקציר הדוח (בעברית)
- לדוח המלא (באנגלית)
מלבד הפגיעה בזכות להפגין, השימוש הבלתי אחראי באמצעים לפיזור הפגנות (המכונים באופן מטעה גם "נשק לא-קטלני"), הביא לאינספור פציעות קשות ואף להרג מפגינים ברחבי העולם. למרות ההשלכות הקשות, הידע המקצועי על הסכנות הטמונות באמצעים הללו מצומצם. מדי שנה יוצאים לשוק ומוכנסים לשימוש סוגים חדשים של אמצעים בעלי פוטנציאל קטלני – ללא בקרה, פיקוח או הסדרה ראויים ברמה הלאומית או הבינלאומית.
הדוח בוחן שישה סוגי אמצעים לפיזור הפגנות המצויים בשימוש ברחבי העולם: קליעים קינטיים, אמצעי גירוי כימי (גז מדמיע וגז פלפל), תותחי מים, אמצעים לגרימת דיסאורינטציה (רימוני הלם), נשק אקוסטי ונשק של אנרגיה מכוונת. ההשלכות הבריאותיות של קליעים קינטיים ושל אמצעי גירוי
כימי מתוארות בפירוט רב; אלה הם שני סוגי הנשק שלגביהם יש מסה קריטית של מידע לניתוח והסקירות בדוח בחנו ספרות שהתפרסמה בין 1 בינואר 1990 ל-31 במרץ 2015.
צפו בכתבות על שימוש בכדורי ספוג ובבואש:
