דיווח: יותר אזרחים ישאו נשק?

ביום שני, 15.02.16, נערך כנס השקת "השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה בישראל" שבראשה ח"כ אמיר אוחנה. ח"כ תמר זנדברג: "העובדה העצובה כי הביטחון שלנו פה הולך ויורד היא זו שצריכה להשתנות. הדרך לשנות את העובדה הזו לא טמונה בכלי נשק נוספים אלא בהתמודדות עומק עם המצב הביטחוני והמדיני. ההתמקדות בסוגיית הנשק היא פשוט דרך לקדם מדיניות רפובליקאית שמרנית בחסות הפחד המוצדק מטרור."

לאחר פיגוע הירי ברחוב דיזינגוף שהתרחש ביום שישי, 01.01.16, חבר הכנסת אמיר אוחנה הודיע כי יקח על עצמו את נושא ההקלות במתן היתרים לנשיאת כלי ירייה. כעת אוחנה הוא היו"ר של "השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה בישראל" והתקיים כנס השקה שלה. "ביטחונם האישי של אזרחי ישראל נמצא תחת מתקפה. מתקפה זאת איננה החלה לפני חמישה חודשים אלא החלה מאז שיבתו של העם היהדוי לארצו. איננו יכולים לקבל מצב שבו אזרחי מדינת ישראל מתגוננים ברחובות בעזרת מטריות ועגלות קניות. סבור אני כי יש להביא להגדלה מידתית, מאוזנת ושקולה במתן הקלות לנשיאת כלי ירייה לאזרחים נעדרי עבר פלילי ו/או רפואי רלוונטי אשר משרתים במילואים (כלומר, מקבלים כלי נשק התקפי למשך 30 ימים בשנה)", אמר אוחנה בפתיחת הכנס.

השר לבטחון פנים, גלעד ארדן, דיבר בכנס והביע רצון לראות יותר אזרחים מיומנים נושאים נשק ברחובות. עם זאת השר טען כי ההכשרה לנשיאת כלי ירייה הקיימת כיום לא מספקת. "אין מדינה בעולם, בטח לא ישראל, שיכולה לאפשר מצב שבו בכל מטר רבוע יש שוטר חמוש," אמר ארדן. "האחריות הראשונית להגנת התושבים היא של המשטרה ואם רוצים להסתכל על האזרחים כמכפיל כוח, יש לבחון זאת בחכמה על ידי אימונים והכשרות מתאימות." אך כאשר המדינה מעודדת אזרחים לשאת נשק, היא מתנערת מאחריותה לספק להם ביטחון פיזי בסיסי. האם באמת ניתן להשיג את הביטחון הזה על ידי יותר נשק ברחובות? האם כאשר יותר אזרחים ואזרחיות ישאו נשק יתרחשו פחות עימותים אלימים ויהיה פחות שימוש בנשק? ח"כ זנדברג: "מה בדיוק אמור להיות תפקידם של כלי הנשק אצל האזרחים? להחליף את עבודתם של כוחות הביטחון – המוכשרים והמוסמכים לכך – ולהפעיל שיקול דעת עצמאי בירי ברחובות?"

אחת הקבוצות הבולטות הפועלות לצמצום תפוצת הנשק הקל במרחב האזרחי בארץ היא קואליציית "האקדח על שולחן המטבח". לטענתם, מחקרים מצאו כי בבתים בהם כלי ירייה מוחזק, הסיכון לרצח נשים מוגבר פי שלוש עד חמש. בנוסף, מובא הנתון כי בין השנים 2002-2013 נהרגו מנשקי אבטחה שנישאו מחוץ למסגרת העבודה לפחות 33 חפות וחפים מפשע. רוב הקורבנות נרצחו במרחב הפרטי משפחתי.

• צפו בפרק של "עושות סדר" העוסק באלימות כלפי נשים ובקשר של נשק לנושא:

בראיון לתוכנית "עושות סדר", ורד נאמן-חביב (קרימינולוגית ומומחית למניעת פשיעה) טוענת כי יש לעשות הבחנה בין תחושת הביטחון שיש לנו לבין הביטחון האמיתי שלנו. יש הטוענים כי הפחד המוצדק של הציבור מפני האלימות והפיגועים מנוצל על מנת להרחיב את השימוש בנשק. באופן מיידי, יכול להיות שאנשים ירגישו בטוחים יותר אם יותר חמושים יסתובבו ביניהם אך לא בטוח שהדבר יביא לפתרון אמיתי ועמוק, לא בטווח הקצר ולא בטווח הרחוק. "בסופו של יום יותר נשק במרחב האזרחי לא יגדיל את הביטחון – אלא להפך. בין אם נשק ברשיון לאזרחים, ובין אם נשק מאבטחים וחיילים לא קרביים שנלקח הביתה – הנשק הזה הורג. הוא הורג חפים מפשע שנורים בשגגה ברחובות, הוא הורג נשים בבית, והוא מגדיל את שיעור ההתאבדויות שמסתיימות במוות", כותבת ח"כ זנדברג.

• צפו במשאל רחוב העוסק בקשר בין נשק לבין תחושת הביטחון של נשים:

האמונה כי נשק יתרום לביטחון רווחת בקרב רבים מנציגי ונציגות הציבור. ח"כ נאוה בוקר דיברה גם היא בכנס השקת השדולה: "אנחנו מתמודדים עם טרור יומיומי ולכן צריך להקל על האזרחים כדי שיוכלו להגן על עצמם. אני קוראת להפקיד נשק בידי יוצאי יחידות מובחרות בכדי שיוכלו לסייע ולנטרל את איום הטרור. הרעיון הוא שיוצא יחידה מובחרת שעבר הכשרה ומוסמך בירי יוכל לגשת לתחנת המשטרה הקרובה לביתו ולקבל אקדח בהשאלה. המצב הביטחוני מחייב אותנו לחשוב בצורה יצירתית בכדי לחזק את תחושת הביטחון בקרב אזרחי ישראל."

עולה השאלה האם זוהי חשיבה יצירתית או שמדובר בחזרה לדפוסי פעולה מוכרים שלא צלחו ולא הביאו ביטחון עד כה.

מתוך כנס השקת "השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה בישראל". נשלח על ידי הדובר של ח"כ אוחנה, אורדן סוחמי.