פעמים רבות הסלמה באלימות מובילה לקריאות למעין התחמשות אזרחית. הפיגוע שהתרחש בתל אביב הצית מחדש את הדיון בנוגע לנשיאת נשק על ידי אזרחים, אך האם הנשק הזה באמת יגן עלינו?
חבר הכנסת אמיר אוחנה התבטא בפייסבוק בעקבות הפיגוע בפאב "הסימטא" ברחוב דיזנגוף, תל אביב. אוחנה כתב כי החליט לקחת על עצמו את נושא ההקלות במתן היתרים לנשיאת כלי יריה. "השאיפה היא שכל אזרח נעדר עבר פלילי ו/או רפואי רלוונטי, המבצע שירות מילואים – יוכל לשאת נשק ברישיון אם יבקש."
אחת הטענות המופנות נגד החזקת נשק פרטי ונשקי אבטחה בבתים היא שהדבר מגביר אלימות במשפחה. על פי האגודה לזכויות האזרח החברה בקואליציית האקדח על שולחן המטבח: "בשנים 2013-2002 לפחות 33 חפות וחפים מפשע נפלו קורבן לנשק אבטחה שנישא מחוץ למסגרת העבודה. רוב הקורבנות – 18 מהם נשים – נרצחו במרחב הפרטי-משפחתי." "בשנת 2008 תוקן חוק כלי הירייה ונוסף לו סעיף 10ג(ב), הקובע שמאבטח יוכל לשאת את הנשק רק באזור העסקתו. באוגוסט 2013 החל המשרד לביטחון פנים לאכוף בצורה מוגברת את הסעיף, וכתוצאה מכך חלה ירידה דרמטית במספר הנרצחות והנרצחים בנשק אבטחה במרחב הביתי – מזה שנתיים וחצי שהתופעה נעלמה."
בפוסט מאוחר יותר אוחנה התייחס לתגבות לקריאתו וטען כי הוא אינו מתכוון לפעול להצפת השוק בכלי נשק שימכרו בסופר אלא להקלה בתבחינים. בנוסף, אוחנה כתב על החשש מאלימות כלפי נשים: "ולגבי נשים שתירצחנה כביכול בידי בעליהן (אשר לרוב רוצחים בכלים ביתיים, סכינים, פטישים וכו' דווקא, ולא בכלי נשק חמים) – דווקא זו הדרך לנטרל את היתרון הפיזי המובנה שיש לגברים כלפי נשים – ובכך להציל את חייהן. מדוע שנשים לא תצטיידנה באקדח להגנה עצמית?"
ובאמת, מדוע שנשים לא תצטיידנה גם הן בנשק? מדוע לא לשתף פעולה ולהפוך את הבית ואת הרחוב לזירת קרב העלולה להידרדר בכל רגע לאלימות? בואו נפעל על מנת שלכל האזרחים יהיה נשק, ולכל האזרחיות יהיה נשק ואז כולנו באמת נהיה בטוחים מירי.
חברת הכנסת תמר זנדברג כתבה: "השר לביטחון פנים ארדן יביא מחר (הכוונה להיום, 03.01.15) לממשלה הקלה נוספת בקריטריונים לנשיאת נשק, כולל היתר למאבטחים לקחת נשק הביתה. זה בדיוק הדבר ההפוך ממה שצריך לעשות. כמה פעמים צריך עוד להוכיח שהנשק הזה הורג? הוא הורג בבית. הוא הורג ברחוב. הוא הורג יותר נשים וילדים; הוא הורג יותר בחברה הערבית. נסיבות הפיגוע המחריד בתל אביב אתמול עוד לא התבררו עד הסוף, אבל יש חשש כבד שלרוצח היתה נגישות לנשק במרחב הביתי. האם זה לא מספיק כדי להבין את גודל הסכנה? סיכול פיגועים ושמירה על הביטחון הוא תפקידם של כוחות הביטחון ולא של האזרחים. כשלממשלה אין פיתרון, אנחנו רואים פתרונות היסטריים שרק יסכנו את כולנו."
מבחינתי, הקריאה לנשיאת נשק פרטי מהווה הרמת ידיים. באיזה עולם נחיה אם נציית לפוליטיקאים מהימין המאמינים באזרח הטוב עם הנשק? "כל שאמרתי נכון בעיני בין אם האירוע הערב הוא פח"עי, בין אם הוא פלילי. הבא להרגך – השכם להרגו." כך הוסיף וכתב אוחנה. עולם של "הבא להרגך – השכם להרגו" יהיה מערב פרוע, עולם שבו לכל אחד ואחת יש את הזכות ואת הכוח להחליט מי לחיים ומי למוות. בעולם שבו כולנו, "האזרחים השפויים", נסתובב עם כלי יריה א\נשים יפגעו. אקדחים יורים.
