יום חמישי   17-10-2019
תמלול הכתבה: סדר חברתי 21-5-2013

מגיש: מציג את כותרות המהדורה

מגיש: "סדר חברתי" - מהדורת האקטואליה של הטלוויזיה החברתית.

מסמנים את האחראיים:

 מגיש: המאבק למען דיור ציבורי עולה שלב. לא רק מחאה נגד פוליטיקאים, אלא מעתה מסומנים גם בעלי תפקידים הנושאים באחריות למצב החברתי. לדוגמא, השבוע, ביום ראשון בערב, הפגינו פעילות ופעילים נגד מנכ"ל עמידר, יעקוב ברוש, בפתח ביתו שבמכבים-רעות.

מפגינים: "יעקב ברוש צא החוצה! -יעקב ברוש צא החוצה! -יעקב ברוש צא החוצה! -יעקב ברוש צא החוצה! -יעקב ברוש צא החוצה! -יעקב ברוש צא החוצה!"

מגיש: בהפגנה נכחו עשרות פעילות ופעילים אשר העניקו למנכ"ל עמידר את "פרס ישראל" על הצטיינותו יוצאת הדופן בעושק דיירי הדיור הציבורי.

עמית מרקדו: פרס ישראל להשמדת הדיור הציבורי ניתן השנה ליעקב ברוש על הצטיינותו יוצאת הדופן בעושק דיירי הדיור הציבורי ומתוך ראייה כוללת של הישגיו בהמצאת חובות שווא, בהזנחת דירות עמידר עד כדי התפוררות ובפינוי דיירים ללא ראות. במהלך הקדנציה של יעקב ברוש נזרקו עשרות משפחות מיחידות הדיור הציבורי בכל רחבי הארץ אל הרחוב. בסופו של יום המטרה שלנו זה ליצר חברה בריאה, כששולחים אנשים לרחוב מייצרים חברה חולה שפוגעת בעצמה ולא מתקדמת.

מגיש: "כמה טוב" שהמשטרה הגיעה לתרום את חלקה לשמירה על הסדר החברתי.

מפגינים: חברים, הנציג משטרה מודיע לכם שההתקהלות אינה חוקית, ואם לא תתפנו..
-עצרו רגע, אדוני השוטר. –מה הוא עשה לך? תעזוב אותו! תעזוב אותו!

שוטר: הבן אדם הבא שנוגע בי מקבל פלפל לפנים!

מפגינים: -היי! חלאס עם האלימות הזאת!
-אתה חונק אותו!
-היה פה שקט עד שבאתם!

בוסתן ח'יאט:

מגיש: ועדיין בענייני דיור. בוסתן ח'יאט, הוא אזור פסטורלי המשתרע למרגלות הר הכרמל בחיפה המקום מוזנח כבר שנים רבות, ולאחרונה מקדמת עיריית חיפה תוכנית לשימור הבוסתן, אשר תביא בין היתר להריסת שכונת המגורים הסמוכה.

תופיק אבו עבאס: אנחנו נמצאים כאן קרוב למאה שנה, אני ועוד 50 נפש. אנחנו עכשיו מאוימים בפינוי המקום או הריסת הבתים. הקרקע הזאת היא שלנו, אנחנו הבעלים, אנחנו היורשים מסבא שלי.

מגיש: על אף איום ההריסה המרחף מעל ראשם, התושבים דווקא מברכים על תוכנית שימור הגן, אך דורשים שבתיהם לא יהרסו ויהיו חלק מתוכנית השימור.

תופיק אבו עבאס: למה שלא ישמרו את הבתים שלנו כמו שרוצים לשמור את הבוסתן עזיז ח'יאט? למה שלא ישמרו את הבתים שלנו כחלק מהשימור, שנהיה חלק מהפיתוח שעושים כאן?

מגיש: בקשות התושבים לתכנון חלופי באזור נדחו על ידי הרשויות והנושא הגיע לפתחו של בית המשפט.

עו"ד סאמח עיראקי: אנחנו היום בשלב של לאחר קידום תכנית בפני הוועדה המחוזית שבגינה הוגשה התנגדות - ונדחתה. הגשנו בקשה לבקשת רשות הערעור בפני המועצה הארצית לתכנון ובניה. לצערי גם בקשה זו נדחתה. היום אנחנו בפני בית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים על מנת להביא צו שיחייב את המוסדות – העירייה, הוועדה המחוזית, לדון שוב בתוכנית היזומה במקום.

הוראת שעה (חוק האזרחות):

מגיש: ולכתבה המרכזית. על רקע האינתיפאדה השנייה והפיגועים שבצידה, הצליחה הממשלה ב-2002, לבצע תיקון לחוק האזרחות שמשמעותו איסור כניסה לשטח ישראל לפלסטינים מהשטחים ולאזרחי מדינות אויב לצורך איחוד משפחות. מאז חלף עשור, הפיגועים נפסקו, אך הפלסטינים אזרחי מדינת ישראל ובעיקר הנשים והילדים ממשיכים לשלם את המחיר. על הנפגעים והפגיעות של חוק האזרחות בכתבה הבאה.

סומיה גבן, אזרחית ישראל נשואה ליליד עזה: נולדתי בארץ והוא נולד בעזה, מכירים אחד את השני מהילדות, התאהבנו והתחתנו. אנחנו עכשיו 14 שנים ביחד. אני לא מוותרת עליו, אני רוצה שישאר פה ואני רוצה את הזכויות שלי מהמדינה. מה שמגיע לי אני אקבל, המדינה לא תחליט עם מי אני אתחתן! זה כבר הפרטיות שלי, לא שלהם.

עיקראם מנצור, אזרחית ישראל נשואה ליליד רמאללה: אני נולדתי פה, גדלתי פה, העבודה שלי פה, החיים שלי פה. כשאת מתאהבת בבן-אדם את לא חושבת זה דבר ראשון.

קריין: בצלה של האינתיפאדה השנייה, חוקקה ישראל חוק האוסר את כניסתם של תושבי מדינות אויב לשטח ישראל לצורך איחוד משפחות. חוק זה – שנקרא חוק האזרחות נכנס לתוקפו במאי 2002 והוגדר שנה מאוחר יותר כהוראת שעה, כלומר כזה שצריך לחדשו כל שנה. החוק עבר בחודש אפריל האחרון בפעם העשירית ברציפות – והשעה כבר מזמן הפכה למדיניות של ממש.

עו"ד סאוסן זהר, מרכז עדאלה: החוק עצמו הוא לכאורה חוק ניטרלי שאומר שאזרח ישראלי אינו יכול להגיש בקשה להכנסת פלסטיני לתוך שטח ישראל, אבל כולנו יודעים – הנפגעים הישירים מהחוק הזה הם הפלסטינים אזרחי מדינת ישראל.

ענבל שטיינברג, עמותת סנגור קהילתי, לוד: בביטוח לאומי ובמוסדות ההנחה הבסיסית שמי שנשואה לתושב שטחים עברה לגור בשטחים והיא כבר לא תושבת ישראל ושוללים ממנה את התושבות מה שאומר שלא מגיע לה לא ביטוח בריאות, לא קצבת ילדים, ביטוח לאומי, הבטחת הכנסה – שום דבר בעצם.

שחר שוהם, מנהלת מחלקת מהגרים וחסרי מעמד ב"רופאים לזכויות אדם": ברגע שאת לא אזרחית או תושבת אין לך שום גישה לשרותיי בריאות ורווחה דרך המערכות הציבוריות, זאת אומר שאין קופת חולים, זה אומר שאין אפשרות לראות מומחים, זה אומר שאין אפשרות לקבל שירותי שיקום – כול מה שאנחנו בעצם זכאים לו לא קיים.

עיקראם מנצור, אזרחית ישראל נשואה ליליד רמאללה: כשהייתי הולכת לביטוח לאומי להגיש בקשות שהן הזכויות שלי והפקידות שם היו אומרות לי "היית צריכה לחשוב פעמיים לפני שהתחתנת עם אחד תושב השטחים" אז זה עשה לי ממש ירידה כזאתי.

שחר שוהם, מנהלת מחלקת מהגרים וחסרי מעמד ב"רופאים לזכויות אדם": נשים שלא יכולות להסתובב בביטחון, לא יכולות לפתוח חשבון בנק, לא יכולות לעבוד, לא יכולות להוציא רישיון עבודה. ואנחנו צריכים לזכור שמדובר במשפחות שהן ישראליות, זאת אומרת הילד הוא אזרח ישראלי, אחד מבני הזוג הוא אזרח ישראלי ואז נוצר מצב שבו בן הזוג השני הוא מין חי כמו רוח רפאים בלי שום זכויות וכל זה בגלל התיקון לחוק האזרחות.

קריין: חוץ מהנשים גם הילדים סובלים מהחוק ובעיקר נמצאים במצב של תהייה מתמדת בדבר מצבו של האב ולמה הוא לא נמצא איתם.

ענבל שטיינברג, עמותת סנגור קהילתי, לוד: לי אין ספק שיש פגיעות נפשיות ורגשיות לילדים שלא יודעים אם ומתי אבא שלהם יבוא ומתי הוא פה ומתי הוא לא.

שהינאז עאסי, אזרחית ישראל נישאה לאחר כניסת התיקון לחוק האזרחות: מה שמשפיע עכשיו עלי זה שבעלי לא הצליח (להוציא היתר) בא כל חודשיים, כל חודש פעם הביתה.בעלי לא לידינו. התינוק (שואל) "איפה אבא? איפה אבא? למה הוא לא איתנו? מה קרה? למה אין לו תעודה? למה ולמה? הוא לא בן אדם?" כל מני שאלות ואני לא יודעת מה להגיד לו, מה לענות לתינוק שלי.

קריין: ארגוניים חברתיים מעריכים כי ישנן כ-20 אלף משפחות אשר נפגעות יום יום מהתיקון לחוק האזרחות. משפחות שלהן אין את הזכות לקבוע היכן לחיות ואיפה לגדל את הילדים. משפחות שחיות בפחד תמידי מפני גירוש של אחד מבני הזוג.

סומיה גבן, אזרחית ישראל נשואה ליליד עזה: אני אמא לשישה ילדים ואני רק מחפשת לחיות בכבוד – זה מה שאני מחפשת.

מאז 2003 משמשת הכנסת חותמת גומי להחלטת הממשלה. כך הופכת הוראת שעה למדיניות גזענית הקובעת באופן גורף, כי כל הפלסטינים באשר הם מהווים סכנה ומשום כך אינם יכולים לזכות במעמד.

לא שוכחים:

מגיש: 65 שנה חלפו והכאב לא חלף, נהפוך הוא. הניסיון של הממסד להשכיח מעיני הציבור הישראלי את הנכבה ולאיים באמצעות חוקים נגד אלו שיציינו אותה, רק מחזקים סטודנטים וסטודנטיות, יהודים וערבים לקיים במשותף את הטקס, כפי שהתקיים באוניברסיטת תל אביב ב-15 במאי.

מחמד אבו טועמה: רשימה של חלק מהכפרים שנעקרו (בשנת 1948): שייח מונס, סואלמה, גמאמה, ח'רבת עתיר, אלעוגא, חוסאן אלח'דר, ואדי פקין.

נדא חורי: ב-06.05.1948, נכנסו הכוחות הציונים החמושים לכפר והרסו אותו והשאירו את כל 863 תושביו ללא קורת גג. הם נסו על נפשם לחומס ודרעאא שבסוריה, ומחנה הפליטים "עין אל-חלוא" בלבנון.

גדי אלגזי:

מגיש: פעילי ימין הפגינו במקום במחאה על עצם קיום הטקס ובדרישה לבטלו.
(סינקים)
מגיש: תיעוד מלא של הטקס ניתן לצפייה באתר הטלוויזיה החברתית.

יריד מהפכני:

מגיש: ולפני סיום, המחאה החברתית שמקבלת סיקור הולך ופוחת בתקשורת הממוסדת, פעילה ובועטת. מעל 100 יוזמות לשינוי פני החברה נוצרו, חלקן פועלות ברחוב, חלקן פועלות בכנסת, חלקן התאגדו כקואופרטיבים, חלקן היו כאן גם לפני המחאה. בשבת הקרובה יערך יריד חשיפה ליוזמות המחאה השונות במטרה לאפשר לאנשים שטרם הכירו את היוזמות, ללמוד עליהן ולהצטרף. היריד יתקיים בין השעות 12 ל 7 בערב בבינימינה. חשוב להגיע!
עד כאן "סדר חברתי" להפעם, נתראה במהדורה הבאה!

סוף תמלול הכתבה: סדר חברתי 21-5-2013

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית