יום חמישי   06-08-2020
עדכון חדשות |

: דוח תמונת מצב לרגל יום זכויות האדם הבינ"ל

חברה נכתב על ידי

לרגל יום זכויות האדם הבינלאומי שחל ב- 10 בדצמבר, פרסמה האגודה לזכויות האזרח את דוח "תמונת מצב זכויות האדם" לשנת 2015. הדוח מלמד על מגמה מדאיגה של מדרון חלקלק: הפרת זכויות האדם התרחבה, שיטות פעולה שהיו בשימוש רק בגדה המערבית אומצו גם בישראל ובירושלים המזרחית, ופוגעות ביותר ויותר קבוצות באוכלוסייה.

הדרדרות בשמירה על הזכויות האזרחיות
מגמת הפגיעה בזכויות לביטחון ולשלמות הגוף, להליך הוגן ולחופש ביטוי, שהחלה במבצע "צוק איתן" בקיץ 2014, החמירה מאד במהלך גל האלימות שהחל בחודש ספטמבר. הדוח מצביע על עלייה משמעותית בשימוש במעצרים ובצווי הרחקה מנהליים, אשר מגבילים את חירות האדם ללא משפט וללא הליך הוגן. בדיון שנערך בכנסת בחודש אוקטובר האחרון, נחשף כי 54 יהודים קיבלו צו הרחקה מהשטחים ו-62 פלסטינים הורחקו מירושלים, העיר העתיקה או הר הבית ומסגד אל אקצא. לראשונה אף נעצרו מנהלית קטינים בעלי תושבות ישראלית. בחסות המצב הביטחוני, שבה ועלתה הצעת "חוק המישוש", שפותחת פתח עצום לחיפושים גופניים שרירותיים ומשפילים ולאפליה.

פוליטיקאים ואנשי משטרה בכירים קראו לאזרחים להצטייד בנשק ולירות על מנת להרוג. כתוצאה מכך, אירעו מספר מקרים בהם הירי בוצע שלא לפי הנהלים, ואף גבה חיים של חפים מפשע. בירושלים המזרחית המשיכה המשטרה להשתמש בכוח מופרז, ועקב כך מספר ילדים ומבוגרים עוברי אורח איבדו את עיניהם כתוצאה מפגיעת כדור ספוג. נמשך גם השימוש בנוזל ה"בואש" בירושלים המזרחית, ואף נרשמו עדויות לפיהן נעשה בו שימוש בהפגנות יוצאי אתיופיה בחודש מאי האחרון, ובהפגנות במספר ערים ערביות בישראל. התזת החומר המסריח נעשית בחלק מהמקרים ישירות לתוך בתים או על אנשים, בניגוד לנהלים ובניגוד להתחייבות המשטרה.

"חובתן של הממשלה ושל הכנסת לנקוט אמצעים אפקטיביים על מנת להתמודד עם האירועים הקשים שגובים קורבנות, זורעים פחד ומערערים את שגרת החיים, אך עליהן לעשות זאת מבלי לסטות מעקרונות הדין הפלילי ותוך התחשבות בזכויות אדם. יש לזכור שהחלטות המתקבלות בתקופות כאלה בחופזה ובלהט הרגע עלולות להישאר גם לאחר שהמצב הביטחוני נרגע ולהמשיך לכרסם בנו", אמרה מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח, עו"ד שרון אברהם-ויס.

בשנה החולפת נרשמו מספר התקפות מצד שרים בכירים על חופש הביטוי הפוליטי-אמנותי. שר החינוך נפתלי בנט החליט להוציא מסל התרבות את ההצגה "הזמן המקביל" של תיאטרון אל-מידאן, ושרת התרבות מירי רגב ניסתה לפגוע בתקציבו. השרה רגב הודיעה גם שתבחן את התמיכה התקציבית בכמה מוסדות תרבות בשל תוכנם של סרטים והצגות, וביקשה לשנות את הקריטריונים לתקצוב מוסדות תרבות בשל "הסתה, פגיעה בסמלי המדינה ועידוד טרור". גם בעיריות חיפה, באר שבע, ירושלים וירוחם פגעו בחופש הביטוי האמנותי עקב סוגיות פוליטיות שנויות במחלוקת.

קידום מזערי ולא מספק של הזכויות החברתיות-כלכליות
הדוח מצביע על כמה יוזמות ממשלתיות חיוביות לקידום הזכויות החברתיות-כלכליות: הכנסת אסרה על ניתוקי מים לחסרי אמצעים כלכליים, הממשלה שיפרה במעט את מצב בעלי החוב במדינה, קצבאות הילדים גדלו מעט, והושג הסכם על קליטת אלפי עובדי קבלן להעסקה ישירה. למרות ההתקדמות, בכל אחד מהתחומים החברתיים עדיין יש צורך בשיפורים דרמטיים כדי להבטיח את מימושן של זכויות האדם החברתיות.

כך, למשל, בעלי חוב לא זוכים להגנה מספקת. אופן פעולת מערך הגבייה מקשה עליהם להיחלץ ממעגל החובות והעוני. שכן, מערך הגבייה איננו אחיד, רוב מוחלט של החייבים אינו מיוצג על ידי עורך דין, לרשויות מסוימות במדינה יש סמכויות דרקוניות לגביית חובות, ובעלי החוב אינם זוכים להליך הוגן או להתחשבות הנדרשת בפריסת החוב, בגובה הריביות והוצאות הגבייה על מנת לאפשר להם לצאת ממעגל החובות.

חברת החשמל עדיין מנתקת בעלי חוב חסרי אמצעים כלכליים מחשמל, למרות שהוא שירות הכרחי לחיים תקינים ולבריאות, ומבלי שהיא בודקת מיהו המנותק, ואם עלול להיגרם לו נזק מיוחד עקב הניתוק. רשות החשמל עדיין לא פרסמה כללים שמסדירים את הניתוקים, למרות שנדרש מהם בחוק לעשות זאת, ובכל שנה יותר מארבעים אלף משקי בית מנותקים מחשמל.

בשנת 2015 משרד האוצר וההסתדרות הגיעו להסכם שיקלוט להעסקה ישירה כ-15 אלף עובדי קבלן במגזר הציבורי. עם זאת, תופעת ההעסקה הפוגענית עדיין קיימת בהיקף רחב, ומאות אלפי עובדים נוספים עדיין עובדים במגזר הציבורי כעובדי קבלן.

לקריאת הדוח המלא.

  כתבות ווידאו שחבל לפספס