ידיעה כתובה |

: עצרת אלטרנטיבית ברהט לזכרו של יצחק רבין

חברה נכתב על ידי

יותר מ-400 תושבות ותושבי הנגב הגיעו לעצרת אלטרנטיבית של יהודים ובדואים לזכר יצחק רבין. העצרת נערכה בכיכר רהט אתמול בערב, שבת, 31.10.15. לדברי המארגנים, העצרת נערכה במקביל לעצרת המרכזית בתל אביב. 

בין מובילי היוזמה היו פעילים לטובת חיים משותפים ושוויון בנגב וארגונים לשינויי חברתי. חבר הכנסת חיים ילין ממפלגת "יש עתיד" וראש עיריית רהט נאמו בעצרת. מארגני העצרת טוענים כי מטרתה להצביע על חזון הסובב סביב ערכים של אחווה, חברות, סובלנות והקשבה. ניתן היה לראות שלטים הקוראים "יהודים וערבים מסרבים להיות אוייבים", "ערבים ויהודים מסרבים לחיות באלימות", "די לאלימות", "די לגזענות", ו"ביחד זו הדרך".

ח"כ חיים ילין, ממפלגת יש עתיד: "אני מקווה שראש הממשלה יבין שכוח מביא רק לאלימות. אנחנו בנגב צריכים להראות איך חיים יחד, כי אנחנו יודעים איך לעשות את זה. תפקידנו כתושבי הנגב להראות לכולם שניתן לחיות יחד ולא על חרבנו".

טלאל אלקרנאווי, ראש עיריית רהט: "המילים לא רצחו רק אדם, הן רצחו דרך ומורשת של מנהיג שהאמין שחיים משותפים זו הדרך היחידה לחיות כאן וחובתנו להמשיך בדרך זו."

אלון שוסטר, ראש מועצת שער הנגב: "בימים אלה, בהם קיים פחד הדדי ואובדן תקווה לחיים משותפים, יש חשיבות עצומה להתכנסות משותפת, ולהפגנת האמונה במטרות המשותפות שלנו וכנגד זורעי האיבה בין הקהילות. כקבוצה וכקהילה אנחנו לא נכנעים לאלימות ולפחד".

קרדיט צילום: יחסי ציבור

קרדיט צילום: יחסי ציבור

אולי לא כל הציבור מרגישות ומרגישים יכולת להזדהות עם העצרת ברהט, אבל באמת יש משהו משמעותי בהחלטה לעמוד ביחד, לקיים עצרת משותפת, בה נמצאים גם יהודים וגם בדואים. יש כאן הבעת דעה וקריאה לפעולה שיכולות להיות משמעותיות לא פחות מאחדות.

מבחינתי, אחת הבעיות המרכזיות בעצרת הרגילה לזכר יצחק רבין היא הניסיון להימנע מאמירה פוליטית. זהו ניסיון שבא מתוך מקום טוב, חיובי, של לשתף את כולם וכולן, שכולנו נוכל קחת חלק. אבל כדי שכולנו נהיה מרוצים צריך לטשטש הבדלים. וככה התחושה שלי היא שעצרת רבין הופכת למקום שבו אנחנו מרגישים מאוד טובים ומאוד מוסריים. כולנו נלחמים על הדמוקרטיה, מגנים את הרצח ואת האלימות, כולנו רוצים שלום. לערב אחד כולנו יחד. והחיבוק המשותף הזה נותן לנו תחושה טובה, אבל האם הוא מקדם אותנו? והאם, בעיצומו של גל האלימות שתוקף אותנו, כאשר יהודים ופלסטינים מפעילים זה על זה אלימות ללא הפסקה, אין משהו צבוע בקריאות כלליות כמו אלו הנשמעות בעצרת רבין? עצרת כזו נותנת לנו תחושה טובה, של מוסריות והתקדמות, אבל דווקא מילים ריקות באוויר הן מה שלדעתי יכול לעצור אותנו מלומר מילים כנות יותר, מלבצע שינויי שורשי, אמיתי.

אני מתנגדת לאלימות, לחלוטין. ואני לא הרגשתי חלק בעצרת המרכזית לזכר יצחק רבין.

  כתבות ווידאו שחבל לפספס