ידיעה כתובה |

: כנס התיירות והתעשייה בכפר כנא

חברה נכתב על ידי

כנס התיירות והתעשיה – מפגש חיוני בין כל יזמים מקומיים וגורמים ממשלתיים שיכולים להפוך את כפר כנא למרכז תיירות משגשג.
חשיבותו של הכנס לעידוד התיירות והתעשיה בכפר כנא, שנערך ב-11.6 במתנ"ס המקומי היא, שבפעם הראשונה בהיסטוריה של הכפר התכנסו במתנ"ס המקומי כל הגורמים שיכולים להפוך אותו מכפר מוכה אבטלה, עני ומוזנח, עם פרסומים שלילים על הרס בתים ומעשי אלימות, לאטרקציה תיירותית משגשגת, למרכז של צליינים הפוקדים את כנסיותיו בעקבות נס הפיכת המים ליין ושל תיירות כפרית מישראל, ואשר יספקו פרנסה למאות נשים וגברים בכפר.
העובדה שהיוזמה לכנס באה מלמטה, מהעמותה העירונית החדשה לפיתוח התיירות בכפר כנא ומעמותת סינדיאנת הגליל לסחר הוגן, בעלת מפעל לשמן זית ומוצרים נלווים באזור התעשיה של הכפר, מצביעה על כך שיש כוחות חדשים בכפר שרוצים להרים את הכפפה. סינדיאנת הגליל תחנוך בקרוב חנות מרכז מבקרים חדש בכפר כנא.
את הכנס פתחו חנאן מנאדרה זעבי מסינדיאנת הגליל ונביל אבו דהוד, יו"ר העמותה לפיתוח התיירות בכפר. גורמים ממשלתיים שנכחו: ביאן אל קאסם, האגף לתיירות כפרית במשרד התיירות; פתחי אמארה, מנהל התוכנית לקידום המגזר הערבי במכון היצוא; רון עיד מנהל לשכת התיירות בנצרת; יזמים מקומיים שנכחו: סועאד בלאן, מקימת בית ההארחה הראשון בכפר Kana Guest House (18 חדרים); מרוה טהא, בעלת בית ההארחה החדש Marwa’s Inn (4 חדרים); פדל בסול, נציג בעלי העסקים בכפר ובעל סוכנות המרצדס בצפון באזור התעשיה בכפר; ודני בן שמחון, מנהל פרויקטים של סינדיאנת הגליל. התפתח דיון ער בין הקהל, הפנל, ונציגי המועצה המקומית.
הפנל חשף שורה של בעיות: קיימים תקציבים ממשלתיים לעידוד התיירות ולעידוד היצוא של יצרנים קטנים, ואף יש אפליה מתקנת ליזמים ערבים, אך הם לא נגישים ליזמים המקומיים. לדוגמא, משרד התיירות פרסם גילוי דעת באמצעות הרשויות המקומיות מנצרת עד טבריה, על 2 מליון שקל העומדים לרשות יזמים בתחום התיירות, אך לא הגיעו פניות ולא נעשה בהם שימוש. הקשר בין משרדי הממשלה הרלבנטיים והאחראים על תקציבים לבין המועצה המקומית אינו מספיק הדוק; אין די בהזרמת כספים ממשלתיים לפרויקטים חד פעמיים, תחזוקתם דורשת תיאום ושיתוף הפעולה בין המשרדים הממשלתיים למועצה המקומית ותושבי הכפר; המסקנה – הנגשת התקציבים והסיוע לתושבים הוא קריטי.
הדוברים היו אחידי דעים בעניין הפוטנציאל העצום הטמון בכפר, שיכול להביא ליציאתו ממעגל העוני והאבטלה, ולרווח לכלכלה הישראלית כולה. הועלו הצעות רבות לפיתוח, ובכללן הקמת מגרש חנייה לאוטובוסים של תיירים, סלילת כבישים חדשים בכפר ובאזור התעשיה, סלילת כביש לאזור הבוסתנים הכפרי, פיתוח אזור המעין, תאורה, שילוט בכמה שפות, שירותים ציבוריים, מפת תיירות של הכפר, סיוע לבעלי בתי הארחה וליצרנים זעירים.
הכינוס היה הצעד הראשון ליצירת דינמיקה חדשה בין כל הגורמים האלו. את התפקיד של קישור בין היזמים לגורמים הממשלתיים ולמועצה המקומית, והנגשת הסיוע לתושבים, תיקח על עצמה העמותה לפיתוח התיירות בכפר כנא, ובכך לתת את התנופה הדרושה לכפר.

צפו בכתבה משנת 2011 על איזור התעשייה בכפר כנא:

אזור עדיפות לאומית א' (לדף הכתבה ») ( Available in English » )

סיפורו של איזור התעשיה הערבי בכפר כנא אל מול סיפורו של איזור התעשיה ציפורית, השייך לנצרת עילית והממוקם על אדמות שהופקעו מכפר כנא ומכפר משהאד שבגליל. אזור התעשייה ציפורית מזכיר פארק נופש, ואילו איזור התעשייה של כפר כנא נראה ומריח כמו מזבלה. כתבה מתוך מהדורת האקטואליה סדר חברתי שעלתה ב - 9-11-2011.
הופק ע"י: | עלה ב: 09/11/2011

  כתבות ווידאו שחבל לפספס