עמותת "ידיד" מתנגדת לחקירות יכולת של ההוצאה לפועל באמצעות שיחות וידאו. "הצ"ח פוגעת בזכויות בסיסיות של חייבים בשם היעילות הכלכלית".
"אנו מתנגדות להצעת החוק המבקשת לאפשר דיון באמצעי של היוועדות חזותית, זאת לאור העובדה כי אנו סבורות שהצעת החוק, המונעת בעיקרה משיקולי ייעול ושיקולים כלכליים של מערכת האכיפה, פוגעת בזכויות בסיסיות ומהותיות של החייבים בהוצאה לפועל, ומשכך, במתכונתה הנוכחית, חסרונותיה עולים על יתרונותיה.", כך כתבו עורכות הדין נירה שלו וורדית דמרי-מדר מהמחלקה המשפטית בעמותת "ידיד" במסמך שהוגש לועדת השרים לחקיקה שדנה בהצעה לאפשר חקירות יכולת של חייבי הוצאה לפועל באמצעות מערכות וידאו.
"מאחר שהיוועדות חזותית מונעת נוכחות פיסית וקשר ישיר בין החייב לבין רשם ההוצל"פ, שהם הכרחיים להתרשמות ממצבו של החייב ולצורך דיון אמיתי והוגן בעניינו. פגיעה זו מתעצמת, מטבע הדברים, נוכח פערי הכוחות בין החייבים לזוכים בהוצאה לפועל – כאשר לרוב מדובר בחייבים פרטיים שאינם מיוצגים וכן בחייבים מקרב אוכלוסיות מוחלשות אשר סובלים מחסמים רבים בהתמודדות מול מערכת ההוצאה לפועל." כתבו שלו ודמרי-מדר במכתבם אליו הצטרף גם סמנכ"ל "ידיד", רן מלמד.
לטענת "ידיד" מדובר בשלוש פגיעות משמעותיות בזכויות החייבים:
הראשונה – פגיעה קשה ביכולת ההגנה של החייב ויצירת פערי כוחות בין חייבים לזוכים בהוצאה לפועל", נטען במכתב אשר ממשיך וקובע כי "קיום דיון בדרך של היוועדות חזותית, משמעותו שהחייב אינו נוכח פיסית באולם הדיון בו נוכח רשם ההוצאה לפועל. כך, הדיון מתבצע באמצעות מסכי טלוויזיה ומצלמות. העובדה שהרשם אינו נוכח פיסית מול החייב בעת הדיון בעניינו, מונעת מהרשם אפשרות להתרשם באופן ישיר ומלא מהחייב וממצבו, ולראות את האדם העומד לפניו, נתונים ושיקולים שהם מהותיים לקבלת החלטה הוגנת בעניין.
בנוסף לעובדה שהיוועדות חזותית מונעת מהרשם התרשמות ישירה מהחייב, הצעת החוק עלולה לפגוע קשות בתחושותיהם של החייבים בהוצאה לפועל. כך, חייב יצטרך לעמוד בפני מצלמה, לראות את הרשם אך מבעד עדשת המצלמה, כאשר בחדר נוכחים הזוכה ו/או בא כוחו בלבד. חוויה זו עלולה להעצים את תחושת הניכור והריחוק ואת הפחד והמורא שחש חייב המגיע להוצאה לפועל.
בהקשר זה, חשוב לציין כי בעוד אחוז גבוה מהזוכים בהוצאה לפועל הם תאגידים המהווים "שחקנים חוזרים" במערכת, ו/או מיוצגים על ידי עורכי דין, מרבית החייבים הם אנשים פרטיים שאינם בקיאים בהליכים משפטיים בכלל ובהליכי ההוצאה לפועל בפרט. כמו כן, רבים מהחייבים בהוצאה לפועל הם חייבים מקרב אוכלוסיות מוחלשות, אנשים קשי יום, חסרי אמצעים, קשישים ועולים חדשים שאינם מבינים עברית היטב.
במצב זה נוכחות החייב בדיון דרך עדשת המצלמה, הופכת לנוכחות דלה ושטוחה בלבד, וקיים חשש שהיא תמנע אפשרות לדיון מלא והוגן. משכך, במתכונתה הנוכחית, הצעת החוק גוררת פגיעה בזכותו של החייב לטעון את טענותיו ולהגן על זכויותיו באופן אמיתי והולם.
השנייה – תוצאתית מדובר סנקציה של פגיעה בזכויות יסוד – קיום בכבוד מינימאלי ושלילת חירות
התוצאה לעיל חמורה במיוחד מאחר שלהחלטות הרשם השלכות משמעותיות והרות גורל על זכויות בסיסיות ביותר של החייב, לרבות הזכות לקיום בסיסי בכבוד ואף הזכות לחירות.
ויודגש – אמנם לא מדובר בהליך פלילי, אלא שמבחינת הסנקציה בהחלט לא מדובר בסנקציה כספית גרידא. שכן, הסנקציות שחייב בהוצאה לפועל חשוף אליהן הן משמעותיות ביותר ועלולות להוביל לפגיעה קשה בזכויות יסוד בסיסיות, החל מעיקול מטלטלין, קביעת צו תשלומים שעלול למנוע קיום בכבוד ועד להגבלות שונות על זכות יציאה מהארץ, רשיון ואף חירות במקרה של חייב מזונות.
השלישית – העדר הסכמה אמיתית מצד החייב
לפי המתכונת בהצעת החוק, ניתן יהיה להשתמש באמצעי של היוועדות חזותית רק לגבי חייב אשר הסכים לכך מראש ובכתב.
עם זאת, אנו סבורות כי אין בכך כדי לפתור את החסרונות בהצעת החוק ואת הסיכון בפגיעה בזכויות יסוד של החייבים. שכן, קיים סיכון ממשי שההסכמה לא תהיה הסכמה מלאה ולא תשקף את הרצון האמיתי של החייב, וזאת בשל התנאים והנסיבות בהן מתבקשת ההסכמה:
ראשית, נוכח פערי הכוחות בין חייבים לזוכים בהוצאה לפועל כאשר מרבית מהחייבים אינם מיוצגים ורבים מהם נמנים על אוכלוסיות מוחלשות חברתית וכלכלית, והם נעדרים ידע באשר להליכי ההוצאה לפועל, כמפורט לעיל;
שנית, הצעת החוק מתייחסת לדיונים המתקיימים כאשר ישנה "חרב" כלשהיא המונפת על צווארו של החייב ומאיימת על רכושו, קיומו בכבוד ואף חירותו. ברי כי מדובר במצבים של לחץ ומצוקה חריפה, שמטבע הדברים מקשים עוד יותר על קבלת הסכמה אמיתית מדעת.
לאור זאת אנו מתנגדות להצעת החוק במתכונתה הנוכחית ואנו סבורות כי "ככל שתיתן אפשרות לקיים דיון בפני רשם הוצאה לפועל באמצעות היוועדות חזותית, יש לצמצמה ולהגבילה על מנת למנוע פגיעה בזכויות החייבים, כדלהלן:
לגבי דיון בחקירת יכולת שאליו התייצב החייב לפי סעיפים 7(א1), 66ג(ב) או 66ה(ב) – להוסיף למתכונת המוצעת בהצעת החוק, כי הסכמת החייב תינתן לאחר שהרשם הציג בפניו את האפשרות לקיים את הדיון בלשכה אחרת קרובה ככל הניתן ו/או במועד אחר.
לגבי דיון שאליו הובא החייב על פי צו הבאה ו/או דיון שאליו הובא החייב לאחר שנאסר – אנו מתנגדים לאפשר דיון באמצעות הוועדות חזותית, אלא במקרה בו החייב מיוצג על ידי עו"ד ולאחר שניתנה לחייב אפשרות להתייעץ עם עורך דינו."
הוספת תגובה לכתבה