יום שני   09-12-2019
עדכון חדשות |

: פעיל זכויות בדואים יחל בריצוי עונש מאסר

חברה נכתב על ידי

פעיל זכויות הבדואים נורי אל עוקבי יחל מחר בריצוי עונש מאסר בשל כתיבת כתובות בשער המסגד בבאר שבע וחסימת טרקטור באל-עראקיב אל עוקבי: "הציעו לי לשלם קנס במקום מאסר אך איני מוכן לתת פרוטה למדינה הנוהגת בבדואים בצורה גזענית"

פעיל זכויות הבדואים נורי אל עוקבי התייצב היום, יום א' 7.6.15 בשעה 9.00 בבוקר בתחנת המשטרה ברחוב הרצל ברמלה, לשם ריצוי שלושה שבועות מאסר שנגזרו עליו בשני בתי משפט.

אל עוקבי נשפט על שני מקרים שהיו שניהם לפני יותר מעשר שנים. מעשה אחד עליו נשפט אל עוקבי הוא כתיבת המלים "זהו מסגד באר שבע הגדול" על השער הנעול של מתחם המסגד בעיר העתיקה בבאר שבע, שהיה באותו זמן סגור ואטום ונמצא בעזובה מוחלטת. המקרה השני נגע לעמידה מול טרקטור מסוג בובקט שהופעל בידי הקק"ל לנטיעת עצי יער באדמות אל-ערקיב, שם נולד נורי אל עוקבי ושם בילה את ילדותו עד שמשפחתו גורשה משם בידי צה"ל בשנת 1951.

"הציעו לי לשלם קנס של 2500 ש"ח במקום המאסר, ואז לא הייתי צריך להכנס לכלא" אומר אל עוקבי. "בני משפחה וידידים, אשר חוששים להשפעת הכלא על מצב בריאותי ובמיוחד על מחלת הלב ממנה אני סובל, בקשו ממני לשלם את הקנס ולהמנע ממאסר. אבל אני באופן עקרוני מסרב לשלם כסף לקופתה של מדינה שנוהגת בצורה גזענית ומפלה, גם כלפי אישית וגם כלפי כלל האוכלוסיה הבדואית בנגב וכלל האזרחים הערבים בישראל. זה לא ענין של הסכום של 2500 ש"ח – זה ענין עקרוני, גם אם היו דורשים ממני לשלם אגורה אחת לקופת המדינה שמתנהגת כך כלפי הייתי מסרב."

אל עוקבי מוסיף: "בשני המקרים מדובר בנושאים עקרוניים וחשובים של פגיעה בזכויות בסיסיות. המסגד בבאר שבע נבנה בשעתו על ידי השלטון העות'מאני אשר תכנן והקים את העיר במרכז השבטים הערבים הבדואים, תיאהא , תראבין ועזאזמה על אדמות שנרכשו מבן שבט עזאזמה. מאז 1948 המסגד עמד עזוב, נטוש ומחולל. לידו היה בית הקברות המוסלמי שנטמנו בו כ-6000 אלפים בני אדם ואשר נפגע קשה מאוד תחת שלטון מדינת ישראל – הוא הפך למגרש חניה וחלקו פשוט למזבלה, תוך כדי הוצאת המתים מקברם והשלכת עצמותיהם בשטח, שבירת וניפוץ המצבות, כך שאי אפשר לאתר קבר כלשהו. לפני שנים שאלתי את אבי היכן קבר אמו, הסבתא שלי. אבי ז"ל לא ידע להצביע על הקבר, שחולל ביחד עם שאר הקברים והמצבה נופצה. במחאה קטנה וסמלית כתבתי ביום 30 למאס שנת 2000 על שער המסגד שהיה סגור וחתום 'זהו מסגד באר שבע הגדול', שזה פשוט ציון עובדה. יש לציין כי כבר ב-1974 דרשו כל השייחים בנגב להחזיר את המסגד לתפקידו, כמקום תפילה לאוכלוסיה המוסלמית המתגוררת בבאר שבע. שר הדתות של אז זרח ורהפטיג מהמפד"ל הורה להחזיר את המסגד למאמינים המוסלמים, אבל עירית באר שבע סרבה בתוקף, תחת כל ראשי הערים שהתחלפו. בסופו של דבר עשו 'פשרה' והקימו שם מוזיאון, הפשרה הזאת לגמרי לא מקובלת עלינו.

צפו בעדותו של נורי אל עוקבי בוועדת אמת בבאר שבע:

דרגו - עד כמה הכתבה:
מחדשת
מעניינת
חשובה
עשויה היטב
 
  נמוך       גבוה

"המשפט השני שלי נגע לאדמות אל-ערקיב, שם נולדתי וגדלתי ומשם גורשתי בשנת 1951 ושם גרה משפחתי במשך דורות רבים לפני הקמת מדינת ישראל. החלו לעשות שם עבודות ולקבוע עובדות בשטח בעוד תביעת הבעלות של בני שבט אל-עוקבי עודה תלויה ועומדת בפני פקיד הסדר המקרקעין מטעם משרד המשפטים. אני לא צריך שום רישום ושום אישור לדעת שאלה האדמות שלי ושל משפחתי. כאשר ממשלת ישראל והקרן הקיימת שולחים כלים מכניים לעבוד שם הם עושים מעשה גזל. לאחר שעמדתי בפני טרקטור הבובקט וחסמתי לו את הדרך, הואשמתי ב'הפרעה לעובד ציבור'. אני מחשיב שלא עשיתי שום עברה ונהג הטרקטור הוא זה שהפריע ופגע בזכויות של בעלי הקרקע מדורי דורות. אני נכנס לכלא בראש מורם, לגבי שני המשפטים שנשפטתי התחושה שלי שלא עשיתי שום עברה שעליה אני צריך להתבייש אפילו במעט שבמעט".