עדכון חדשות |

: בג"ץ-חוק החרם חוקי

חברה נכתב על ידי

בג"ץ דחה אתמול, ה-15.4.15, את העתירה של שמונה ארגוני חברה אזרחית נגד חוקיותו של חוק החרם, שמאפשר להגיש תביעת נזיקין נגד מי שקרא לחרם כלכלי, תרבותי או אקדמי על מדינת ישראל, או על "אזור הנמצא בשליטתה". בג"ץ פסל את הסעיף שמאפשר תביעת פיצויים ללא הוכחת הנזק, אולם אישר פה אחד את הסעיף בחוק שמאפשר לשר האוצר להטיל עיצומים וסנקציות נגד מי שמפרסם קריאה להטלת חרם לא רק כנגד ישראל בכלל, אלא גם לחרם על מוצרים מההתנחלויות. 

BDS (חרם, משיכת השקעות, וסנקציות) נתפס בעולם כפרקטיקה בלתי-אלימה להפעלת לחץ כלכלי על ישראל לסיים את הכיבוש ואת הפרת זכויות האדם. על תפקדים של הישראלים והיהודים בתנועה זו, שמענו בהרצאה של אילן פפה.

ניתן גם להאזין לתוכן של כתבה זו (מצב פודקסט) :

בארגונים שעתרו לביטול החוק מתחו ביקורת חריפה על פסיקת בג"ץ: "בג"ץ נמנע היום מלעשות את הדבר המתבקש – להגן על חופש הביטוי.  חוק החרם הוא חוק לסתימת פיות, שכל תכליתו היא השתקת ביקורת לגיטימית. החלטת בג"צ מאפשרת פגיעה חמורה בחופש הביטוי ובזכות הבסיסית לפעולה פוליטית בעניין שבמחלוקת."

על הצלחות של החרם, ניתן לקרוא בכתבתה של ענבל סיני מלפני כשנה ובאייטם שלנו שסיקר את החרם שהטילה הולנד על ישראל.

לדברי מעין דק מקואליציית נשים לשלום, שקידמה בעת הגשת העתירה חרם ומשיכת השקעות, "חרם ועידוד משיכת השקעות מוכרים בעולם ככלים לגיטימיים ובלתי אלימים. בהחלטתו היום בג"ץ מאשר את השתקתה והגבלתה של מחאה לגיטימית שנועדה להעביר ביקורת ולפעול לשינוי המדיניות הישראלית."

אמנם מאז שעבר חוק החרם לא הוגשה אף תביעה, אולם החוק הביא לצנזורה עצמית של ארגונים שקראו לחרם על ישראל. או כפי שכתבו העותרים "הסנקציות החריפות שהחוק קובע, מרתיעות מראש את מי שיבקשו להביע עמדה פוליטית באמצעות קריאה לחרם, ועל כן פגיעתו של החוק קיימת עוד בטרם הוגשה תביעה על בסיסו." דוגמה לכך ניתן לראות בפרוייקט "מי מרוויח מהכיבוש?", פרוייקט של קואליציית נשים לשלום, אשר חושף את החברות המרוויחות מהכיבוש, אולם למרות הקישור הטבעי לחרם, אינו יכול לקרוא ליישם אותו אלא רק להנגיש את המידע הקשור בנושא.

ניתן לראות זאת בהרצאה של רים עאמר ומעין דק בערב על של "חמושים" על התעשייה הביטחונית של ישראל (החל מ-14:56)

לדברי עו"ד גבי לסקי "מדובר בהחלטה מצערת בעלת משמעויות מרחיקות לכת, שופטי בג"צ משנים את המשפט החוקתי הישראלי כפי שהכרנו אותו עד היום ומעמיד את האינטרסים של המשך מפעל ההתנחלויות מעל הזכות הבסיסית לחופש הביטוי הפוליטי של כל אזרחי המדינה. למעשה בית המשפט העליון הולך שבי אחרי הקונספציה של הימין האנטי-דמוקרטי ומאשר חקיקה אשר סותמת את פיותיהם של צד אחד במפה הפוליטית."

לסקי הוסיפה כי "לא ייתכן שמותר להחרים קוטג' שמיוצר בתוך הקו הירוק בשל מחירו, אבל על פי ביהמ"ש העליון אסור לקרוא להחרמת קוטג' או כל מוצר אחר המיוצר בהתנחלויות בגלל טעמים פוליטיים"

יש לציין, כי בין כה וכה התנועה העולמית לחרם על ישראל (BDS) צוברת תאוצה ככל שמתגברת מדיניות הכיבוש והדיכוי של ממשלת ישראל. אנשים רבים בעולם – כולל יהודים רבים – חשים כי מעשיה של מדינת ישראל בשנים האחרונות מצדיקים להטיל עליה חרם. הדרך האמיתית היחידה למדינת ישראל להתמודד עם מסע החרם הזה הוא לשנות את המדיניות בשטחים הכבושים, אשר שופכת דלק על מדורת החרם.

  כתבות ווידאו שחבל לפספס