מהקולוניאליזם הבריטי במצרים ועד מהפכת תחריר- דמות האישה בקולנוע המצרי עוברת שינויים ומהפכים, אך תמיד היא במרכז העלילה. הערב ינחה חוקר התרבות המצרית איל שגיא ביזאווי ערב בנושא בתיאטרון יפו, שוחחתי איתו על דמותה של האישה בקולנוע המצרי וגילתי שבתרבות ארץ הנילוס, שהביאה לעולם את הסרט המצרי של יום שישי, עושים כבוד לאישה.
פאתן חמאמה בסרט "החטא"
איך מבטאים את השם- איל שגיא ביז'אווי?
איל שגיא ביזאווי: "ביזאווי, בלי גרש, מקור השם מהעיר בז'ה בטוניס, ובאמת זה ההיה ביז'אווי במקור, אבל הענף של המשפחה שעבר למצרים, הוריד את הגרש"
אם כן, העניין של ביזאווי בתרבות המצרית מתחיל במוצא שלו למעשה, אך מרחיק הרבה מעבר לכך ובסדרת הרצאות שהוא מקיים בנושא הקולנוע המצרי, הערב כאמור יעסוק בדמויות הנשיות
"האישה, במיוחד הפלאח'ה, בת הכפר, בעצם הרבה פעמים מסמלת את מצרים בסרטים המצריים אז יש לה תפקיד חשוב ודומיננטי בהרבה מאוד סרטים. זה מדהים לראות כמה לנשים יש הרבה כוח בסרטים המצריים לא מעט פעמים, כי ברוב הסרטים מראים כמה כוח אין לאישה, עד כמה מעמד האישה נמצא בשפל, ובכל זאת יש לא מעט סרטים שמראים, וזה מדהים בהתחשב שמדובר בחברה פטריאכלית, כמה הרבה כוח כן יש לנשים, כוח שכמובן מנסים כל הזמן לדכא אותו. אבל אי אפשר להתעלם ממנו"
אתה מתכוון שיש כוח לנשים שהן אלו שחורשות את המזימות מאחורי הקלעים של המתרחש או שהן ממש במוקדי הכוח
"יש בהחלט סרטים שבמרכזם נשים אסרטיביות ויש כמובן אחרים. מדובר בתעשיית קולנוע מאוד גדולה ויש הכול מהכול- נשים מוכות ונשים מצליחות, נשות עסקים ופלאח'ות, אבל מכיוון שלא מעט סרטים האישה מסמלת למעשה את מצרים. במצרים ישנה אמרה- "מצרים היא האימא של העולם", אז מצרים משולה לא סתם לאשה, אלא לאימא, בהריון. אז הרבה פעמים הדמות הנשית היא דמות מרכזית בסרט, השאלה היא רק באיזו תקופה מדובר"
איך היית משרטט את התפתחות הדמות הנשית בקולנוע המצרי?
"יש את תקופת 'האולפנים הגדולים', ממש כמו בהוליווד כך גם במצרים, במקום הפי אנד- יש לנו כאן את "קוד פארוק", זאת אומרת שהסרט חייב להסתיים בטוב, אסור להראות מצבים של חולי ללא תרופה, מצוקה כלכלית ללא אפשרות לטיפוס בסולם החברתי, אסור להראות מצבים מייאשים. בסרטים כאלה, כשהאישה מסמלת את מצרים היא למעשה מסמלת את הערכים היפים והטובים של מצרים- החיבור לטבע, לאדמה, חברות אמיתית ואמיצה, ערכי מוסר. מאחר וזו הייתה תקופה קולוניאלית (השלטון הבריטי), אז הרבה פעמים אישה היא אמנם פלאח'ה, מצרית אותנטית, אבל גם פתוחה למערב, היא יכולה פתאום לזרוק איזה משפט בצרפתית, והרי מאיפה לפלאח'ה לדעת פתאום צרפתית בחברה שברובה בקושי יודעת קרוא וכתוב. אחרי 52' זה משתנה לגמרי, ופתאום הפלאח'ה הופכת להיות כלי למושא בקורת, דרך זה שמראים את מעמדה הנמוך של האישה בעצם מראים את המצב הקלוקל של החברה המצרית. כשמנהל העבודה למשל אונס את הפלאח'ה, המשמעות היא בעצם- המשטר שאונס את מצרים"
תחת שלטון מובארק התאפשרה בקורת בקולנוע?
"תמיד הייתה אפשרות לבקר את השלטון במצרים, תמיד הייתה צנזורה אבל תמיד ידעו איך לעקוף אותה, מספיק שאתה שם את התמונה של הנשיא מאחורי מנהל המפעל אז הצופים יודעים- זה מכוון לנשיא וזה לא משהו איזוטרי כי באמת בהרבה מאוד בתי עסק במצרים נהוג לתלות את תמונת הנשיא על הקיר. הביקורת שמתחת לגלאי הצנזורה- זה אחד הדברים שהכי מעניינים אותי בקולנוע המצרי, להבדיל מאיתנו, למשל, אצלנו אמנם אנחנו יכולים למתוח ביקורת ולרדת על המנהיגים שלנו, אבל אין ממש עיסוק בבעיה ופירוק שלה"
עדאל אמאם על כרזות הסרט "הטרור וקבב"
איך דמות האישה באה לידי ביטוי בסרטים שנוצרו בזמן מהפכת כיכר תחריר?
"שני סרטים שנעשו ממש עם פרוץ המהפכה ולאחריה הם למשל- "ספרי לי שחראזד", שם מסופר על זוג- הוא עיתונאי והיא מגישת תכנית טלוויזיה מאוד בקורתית. על מנת שיתקדם בעיתון מנהליו דורשים ממנו שירגיע את אשתו, שלא תהיה כל כך בקורתית. היא כועסת עליו על כך אבל לבסוף הוא משכנע אותה שתגיש איזו תכנית לייף סטייל לנשים והיא מתרצה ומחליטה שבכל תכנית היא תארח אישה אחרת, וכל סיפור שהיא מביאה הוא כל כך פוליטי וזה מדרדר את היחסים שלה עם בעלה והוא מכה אותה. כל התפישה של הסרטים שנעשו בשנים האחרונות היא שעד שהאישה לא תשוחרר גם החברה לא תהיה משוחררת, וברגע שהיא מושפלת- החברה מושפלת, אם היא מוכה- החברה מוכה. גם שם הסרט לקוח מאחד מסיפורי "אלף לילה ולילה", שחראזד שהייתה חייבת לספר למלך סיפור בכל לילה כדי שהוא לא יהרוג אותה. הסרט "678" על שם קו אוטובוס ועוסק בהטרדות מיניות נעשה יותר בסמוך למהפכה"
מתוך הסרט "ספרי לי שחראזד"
מתוך הסרט "678"
היו לא מעט מקרי הטרדות מיניות ואונס בכיכר תחריר בזמן ההפגנות
"נכון ובכלל במצרים זו בעיה מאוד רצינית. בסרט מוצגות שלוש דמויות של נשים שכל אחת מוטרדת מינית בתורה, וכל אחת מנסה להגיב בדרכה שלה, והביקורת מופנית לא רק אל הגברים שמטרידים מינית אלא בכלל אל החברה כולה שרואה את האישה שמתלוננת כמטרד, שמאשימה אותה במה שקרה לה בגלל איך שהיא מתלבשת וכו'"
נשמע לי מוכר
"אני לומד את התרבות המצרית כדי להיטיב להתבונן על החברה שלי, זה מדהים לראות כמה הקבלות אפשר למצוא. בוא ונזכר אילו הכפשות היו בעיתונות הישראלית על א' מבית הנשיא, שהיא בעצם לכאורה שרלילה, שהיא בעצם התלבשה פרובוקטיבי, שבעצם פיתתה גברים, וזה בדיוק מה שעולה שם בסרט"
או פרשת הניצב השובב וחבריו
"בסרט ("678") אנחנו רואים את קצין החקירות מנסה לטייח את הכל כדי שלא תוגש תלונה כנגד הגבר שהטריד מינית ורק כשקורה לו באופן אישי אסון, רק אז מתגייס לטובת הבחורה ומגיש את התלונה בשמה. בדיוק כשכתבתי על הסרט הזה התפוצצה הפרשה המתגלגלת של הניצבים במשטרה שהטרידו מינית, וזה מדהים, איך נשים יכולות ללכת ולהתלונן במשטרה בה ישנם ניצבים בכירים ותת ניצבים המואשמים בהטרדות מיניות"
מתוך הסרט "678"
הוספת תגובה לכתבה