תמלול הכתבה: טום אליכין על "פאודה"

הסדרה "פאודה" עלתה למסכים בשנת 2015 ועוררה הדים רבים. היא זכתה לשבחים על המשחק המצוין ועל העלילה המרתקת, שלראשונה חושפת בפנינו את עולמם הסודי של המסתערבים. רבים אף טענו, ש"פאודה" היא סדרה פורצת דרך בכל הנוגע לייצוג פלסטינים בכך שלראשונה, נעשית הומניזציה לצד השני, ושקל יותר לצופה הישראלי להזדהות עם הפלסטיני בשטחים הכבושים. האם זה נכון?

ובכן, כן ולא. מצד אחד, ישנן מספר דמויות שניתן להזדהות עמן ועם סבלן. בנוסף ניתן לראות לראשונה בטלוויזיה הישראלית פלסטינים כבני אדם, עם רצונות ואופי משלהם.

מצד שני, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהאידיאולוגיה השולטת ב"פאודה" היא הלאומנות הישראלית. המסתערבים הם גיבורים. ישראל היא מדינה הגונה ומוסרית, ואם היא מתדרדרת לאלימות זה רק בגלל שהצד הפלסטיני, שהוא אלים, פרימיטיבי, דתי ופנאטי, לא מותיר לה ברירה. רוב הפלסטינים בסדרה לא זוכים כלל להומניזציה – רובם מוצגים כהמון זועם, כמוסלמים קיצוניים ששונאים יהודים.

השאלה הנשאלת היא איזה מסר עובר לצופה הישראלי? האם ניתן לחיות בשלום עם הצד השני? האם הם בני אדם כמונו? האם קל להבין שהם סובלים מהכיבוש?

אם נשפוט לפי ייצוגם של רוב הפלסטינים בסדרה, אולי המסקנה היא ש"פאודה", למרות היותה סדרת דרמה פוליטית מצוינת, לא מקדמת שיח של שלום והבנה, אלא את הנרטיב של ישראל שנלחמת בטרור, של היהודי הרחום מול הערבי האלים.

סוף תמלול הכתבה: טום אליכין על "פאודה"
 
 

הוספת תגובה לכתבה

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס