מחר (4.11.2014) יתקיים דיון משותף לוועדת חוץ וביטחון וועדת חוקה, חוק ומשפט אודות הארכת מצב החירום לתקופה של שנה נוספת. מצב החירום מאפשר לממשלה הטלת הגבלות קשות על חופש הביטוי, פגיעה בזכות השביתה, בחופש ההתאגדות, בזכות הקניין ועוד.
מאז 1948, מוכרז בישראל מצב חירום. ההכרזה על מצב חירום מקנה לממשלה סמכויות, אשר מוקנות בבדרך כלל לכנסת בלבד. כך, למשל, יש בכוחן של תקנות שעת חירום, שמתקינה הממשלה מכוח "מצב החירום", לבטל חוקים שחוקקה הכנסת. מצב חירום הוכרז לראשונה ב-1948 כדי לתת לממשלה כלים שיאפשרו לה להתמודד באופן מיידי עם המלחמה שפרצה ולמרות שהנסיבות השתנו מאז שנת 48, מצב החירום לא הופסק עד היום. כיום, הסיבה היחידה להארכת מצב החירום היא שקיימים דברי חקיקה שתוקפם תלוי בקיומו של מצב חירום.
חלק מהתקנות שחלות מתוקף מצב החירום הן:
פקודת מניעת טרור – הפקודה עוסקת בסמכות הממשלה להכריז על ארגון טרור, קובעת עבירות של חברות ופעילות בארגון טרור, ומקנה את הסמכות להחרים רכוש ולסגור מקומות המשמשים ארגוני טרור.
חוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת חירום, התש"י-1949 – החוק מתיר תפיסת מקרקעים לשם הגנת המדינה, בטחון הציבור, קיום אספקה חיונית או שירותים חיוניים, קליטת עולים או שיקום חיילים משוחררים או נכי מלחמה.
חוק נכסי נפקדים, התש"י-1950 – חוק המקנה לאפוטרופוס הכללי את הזכויות בנכסים שבעליהם נטשו אותם החל מכ"ט בנובמבר 1947, ועברו לשטח של אחת משבע מדינות ערב או לאזור שהיה מוחזק בידי מי שניסו למנוע את הקמת מדינת ישראל או נלחמו בה.
חוק לקיום צווים לפי תקנות-שעת-חירום בדבר תפיסת מקרקעים (שיכון מוסדות המדינה בירושלים), התש"י–1950 – החוק מאריך את תוקפן של תקנות שעת חירום המתירות לממונה על מחוז ירושלים לתפוס מקרקעין לשם שיכון מוסדות המדינה בירושלים.
סעיף 11 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 – הסעיף מסמיך את שר העבודה להתיר העסקה בשעות נוספות במגזרים שונים.
חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט-1979 – החוק מתיר מעצרים מינהליים.
סעיף 37א לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] – סעיף הקובע כי מי שנפגע מרשלנות בשל מצבו של שטח צבאי, תחזוקתו, תיקונו או השימוש בו לא יוכל להגיש תובענה נזיקית אם נכנס לאותו השטח כמסיג גבול, אלא אם כן הוכיח כי נכנס בתום לב, ושהאחראי על השטח ידע על הימצאותו במקום.
סעיפים 11, 12, 13, 19, 20(ו), 24 ו-26 לחוק הסדרי משפט ומינהל [נוסח משולב], התש"ל-1970 – סעיפים אלה מסדירים את רישומן של חברות באזורים שהמשפט הישראלי הוחל עליהם, והן התאגדו קודם לכן לפי דינים אחרים, וכן מתן רישיונות והיתרים בנסיבות דומות.
העברת הסמכות לשנות חוקים, מהרשות המחוקקת אל הרשות המבצעת מהווה פגיעה חמורה בשלטון החוק ובדמוקרטיה. הסמכויות האלו בעצם מאפשרות לממשלה לעקוף את הכנסת במקרים בהם היא חוששת מהתנגדויות. הסמכות לחקיקת תקנות שעת חירום נמסרת לממשלה כדי "להגן על המדינה, בטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים",אולם ניתן לראות שרבים מדברי החקיקה האלה, אין להם דבר וחצי דבר עם קיומו הממשי של מצב חירום.
כבר 15 שנה מתנהל מאבק לביטול מצב החירום הכולל עתירות חוזרות לבג"ץ בנושא זה. ב-1999, בעקבות עתירה לבג"ץ של האגודה לזכויות האזרח, התחייבה המדינה לבצע את תהליך החקיקה מחדש של החוקים הנדרשים, אולם עד היום טרם הופסק מצב החירום. נעשתה עבודת הכנה מקיפה, והרבה מאד מדברי החקיקה כבר תוקנו או חוקקו מחדש אך עוד לא תוקנו כל החוקים הרלוונטיים. מהאגודה לזכויות האזרח נמסר שלקיומו של מצב חירום השלכות קשות על זכויות האדם, באשר הוא מאפשר הפעלה של חוקים וצווים פוגעניים, שנועדו אך ורק למצבי חירום קיצוניים.
גם מחר בישיבה כנראה יוחלט להציע למליאה להאריך את "מצב החירום" לשנה נוספת.
