השבוע התקיים בכנסת הכנס "ניצול לפי שעה" בנושא הפגיעה בזכויות העובדים השעתיים. על פי הערכות, למעלה ממיליון עובדים בישראל משתכרים על בסיס שעות, באופן שפוגע בזכויותיהם ומפלה אותם לעומת עובדים במשכורת חודשית.
בכנס, ביוזמת חברות הכנסת מיכל בירן מסיעת העבודה ועליזה לביא מסיעת יש עתיד ובשיתוף עם הפורום לאכיפת זכויות עובדים, הוצג נייר עמדה הסוקר את תופעת העובדים השעתיים במשק הישראלי ואת הפגיעה בזכויותיהם, והשתתפו בו נציגי משרד הכלכלה, משרד המשפטים, ארגוני זכויות עובדים וכן עובדים שעתיים שספרו על ניסיונם האישי.
עובד שעתי/יומי, הינו עובד ששכר עבודתו משולם על בסיס שעת עבודה בפועל או על בסיס יום עבודה בפועל. עובד שעתי/יומי נקרא "עובד בשכר", כפי שמופיע בטופס כרטיס עובד (טופס 101) וזאת בשונה מעובד אשר שכרו משולם לפי בסיס חודשי קבוע הנקרא "עובד במשכורת".
במהלך הכנס ניכר היה כי שוררת הסכמה רחבה בין הגורמים השונים כי העסקה שעתית במתכונתה כיום חורגת מגבולות הגיוניים. נציגי משרד הכלכלה הודו כי קיימת כיום בחוק פרצה המאפשרת ניצול לרעה של העסקה שעתית לאורך שנים ובהיקפי משרה יציבים, על אף ששיטת העסקה זו נועדה במקור להעסקה זמנית, ארעית בלבד. עוד הצביעו הנציגים על בעייתיות הנובעת מחוסר איסוף נתונים על ידי גורמי מדינה שונים, בהתאמה לעמדת הפורום לאכיפת זכויות עובדים.
נציגי משרד המשפטים טענו כי אין המדובר בבעיית אכיפה בלבד, אלא קיים צורך ממשי לעדכן את החוק הקיים בכדי להתמודד עם תופעה פגומה זו. התוצאה היא כי עובדים שעתיים מופלים לרעה בשורה של חוקים ביחס לעובדים בהעסקה חודשית.
לדברי עו"ד מיכל תג'ר מהפורום לאכיפת זכויות עובדים, "העסקת עובדים בשכר לשעה חולשת על ענפים שלמים במשק ומשפיעה על מיליון עובדים בישראל, אשר סובלים בגללה מזכויות מופחתות, מאי יציבות בגובה השכר, ומאינספור מניפולציות לאי מתן זכויות מגן, שמתאפשרת רק בגלל צורת התשלום הזו. אנו מקווים לראות טיפול ממוקד בנושא בעתיד הקרוב, על ידי תיקוני חקיקה מתחייבים ואיסוף מידע מהגורמים הרלוונטיים. ההיקף הבלתי נתפס של העובדים המועסקים באופן הזה, מחייב צמצום הפערים הקיימים כיום בין המועסקים בשכר חודשי קבוע, לבין מי ששכרם משולם על פי שעות העבודה".
ובאותו נושא, בחודש אפריל הפסיקה האקדמיה לאמנות "בצלאל" בירושלים את התקשרותה עם "לינור שירותי ניקיון ואחזקה", ועברה לחברת "טווס שירותי ניקיון ושמירה". בתום ההליך מצאה את עצמה רחמה נג'אג'רה אחרי 8 שנות עבודה בניקיון בבצלאל, ללא עבודה, ללא מכתב פיטורים או פיצויי פיטורים, וללא הודעה מוקדמת, תוך פגיעה קשה בזכאותה לדמי אבטלה. עשרות סטודנטים חתמו בימים האחרונים על עצומה להחזרתה של נג'אג'רה לעבודה.
בעקבות אובדן המכרז, ב-28 באפריל זימנה חברת קלינור את 6 עובדי הניקיון בבצלאל למשרדיה והציעה להם את האפשרות של המשך עבודה בבצלאל. כל העובדים, כולל נג'אג'רה, ביקשו להמשיך לעבוד בבצלאל. מנהלי קלינור החתימו את העובדים, ביניהם נג'אג'רה, על מסמך בעברית (שאת תוכנו היא לא הבינה) והסבירו לה בעל פה כי המסמך מעביר אותה מחברת קלינור לחברת הניקיון החדשה שתפסה את מקומה בבצלאל.
למחרת, במהלך יום העבודה, הוזמנו העובדים לשיחות עם מנהל העבודה החדש של חברת טווס, ערן שהודיע לנג'אגרה, כי חברת טווס מסרבת להעסיקה וופיטר אותה. בעקבות פניית ארגון העובדים מען לשלושת הגורמים, התקבלו תגובותיהם: חברת טווס טענה שנג'אג'רה לא התקבלה לעבודה אצלה; חברת קלינור שלחה את נג'אג'רה לעבודה בביקור חולים, שם טענו כי אין להם צורך בעובדת ושלחו אותה הביתה, וקלינור טענה שנג'אג'רה איננה מעוניינת לעבוד, ולאחר מכן טענה כי חתימתה של נג'אג'רה על המסמך כמוה כהודעת התפטרות, ולכן מסרבת קלינור עד היום לשלם לנג'אג'רה פיצויי פיטורים על עבודתה במשך 8 שנים. לבסוף הסכימה קלינור לשלם לנג'אג'רה פיצוי בגובה משכורת של חודש אחד. רק 3 חודשים לאחר הפיטורים, ובעקבות פניה נוספת של מען, דרשה בצלאל מחברת קלינור הבהרות נוספות. נג'אג'רה עדיין לא מועסקת על ידי אף לא אחד מגורמים אלה עד היום, וטרם קיבלה כל פיצוי.
הפרשה עוררה מחאה של סטודנטים ומרצים כנגד צורת ההעסקה הפוגענית והפגיעה בזכויותיה של העובדת. עשרות סטודנטים חתמו בימים האחרונים על עצומה תחת הכותרת "להחזיר את רחמה לבצלאל'. יש לציין כי אין זו הפעם הראשונה שבצלאל פוגע בזכויות עובדים. לאחרונה פיטר בצלאל את כל מורי היחידה הבין מחלקתית למרות החלטת הסנט נגד הפיטורים. בית המשפט פסק נגד בצלאל וביטל את הפיטורים של מורי היחידה הבין מחלקתית.
הוספת תגובה לכתבה