תמלול הכתבה: סדר חברתי 09-04-2013
מגישה: מציגה את כותרות המהדורה
מגישה: "סדר חברתי" - מהדורת האקטואליה של הטלוויזיה החברתית.
פתיחה – יום השואה
מגישה: השבוע צוין בישראל יום הזיכרון לשואה ולגבורה. כותרות העיתונים כהרגלן ביטאו את הנרטיב הישראלי בליווי תמונות של חיילי צה"ל כובשים בפעם המאה אנדרטה זו או אחרת על אדמת פולין. לבו של נרטיב זה מקבל ביטויים של כח - פשוטו כמשמעו: צבא חזק וכלכלה איתנה - על מנת שלא תשוב ותהיה שואה. בחלוף שבעה עשורים, אנו מציעים התבוננות נוספת המוותרת על מקומו של הקורבן ובודקת את מקומו של המקרבן הקיים בכל אחד מאתנו. אותו מקום שבו איננו מוכנים לגלות סולידריות עם החלשים מאתנו. החוסן מפני השואה יוכל להתקיים רק במקום שבו החזק, יהיה מוכן להכיר בחובתו למוחלש. רק חברה שתפנים את הערך האוניברסלי של אחריות כלפי האחר - יש בכוחה למנוע שואה.
קיצור פגרת הכנסת
מגישה: ההכרזה על פיזור הכנסת ה-18, הקדמת הבחירות, והרכבת הקואליציה החדשה, הביאו לכך שמאז יולי 2012 לא פעלה כנסת ישראל באופן מסודר. קמפיין חדש של "המשמר החברתי" קורא לחברי הכנסת לקצר השנה את פגרת הקיץ שלהם ולהמשיך לפקח על פעילות הממשלה מספר שבועות נוספים.
בעז רקוץ': פנינו לכל 120 חברי הכנסת בדרישה שיקצרו את פגרת הקיץ הקרובה. הנקודה היא שיש סוגיות בוערות שחייבות את התייחסות הכנסת, ועוד מעט – כמעט שנה, הממשלה פועלת בהתאם לקווי יסוד קואליציוניים, ללא שום פיקוח או בקרה של הכנסת.
על פי התכנון הם אמורים לעבוד עד סוף יולי ואז שוב לא נראה אותם עד אמצע אוקטובר- תחילת נובמבר. ביקשנו מהם לקצר את פגרת הקיץ, שיוסיפו עוד חודש עבודה לכנס הקיץ הקרוב.
מגישה: המהלך זוכה לתמיכה רחבה בקרב הח"כים החדשים. הוותיקים עם זאת, לא ממהרים להצטרף ליוזמה.
בעז רקוץ': עד היום קיבלנו את תמיכתם של 29 חכי"ם שזה אחד פחות מרבע מכלל חברי הכנסת. חברי הכנסת מגיעים משש סיעות שונות – חלקן באופוזיציה, חלקן מהקואליציה. שני שרים נמנים על התומכים שלנו – שר הרווחה ושר השיכון והבינוי, מהבחינה הזאת זאת לא דרישה שבאה להתנגח בקואליציה, או בממשלה או לתמוך בסיעה כזאת או אחרת – אז אנחנו פונים לכל הסיעות ולכל חברי הכנסת שיתמכו ביוזמה הזאת.
מגישה: חשוב לציין שעבודתו הציבורית של חבר כנסת אינה מסתכמת בעשייה פרלמנטרית וכוללת גם עשייה בקרב קהל בוחריו בעת הפגרה. אך לאור הסוגיות הבוערות, חשוב לבדוק מחדש את סדרי העדיפויות.
יום האדמה בעיניים פלסטיניות
מגישה: ולנושא אחר: ב-30 במרץ 1976, מחו לראשונה הפלסטינים תושבי הגליל על מדיניות הפקעת האדמות שהנהיגה המדינה נגדם במסגרת "התכנית לייהוד הגליל". בהפגנות שנערכו באותו היום נהרגו 6 מפגינים מאש כוחות הביטחון. מאז מציינים הפלסטינים אזרחי ישראל את ה30 במרץ - יום האדמה - יום לציון המאבק במדיניות הנישול והאפליה. תמונת מצב בחלוף 37 שנים בכתבה הבאה:
קריינות: בשנת 76 חלה תפנית דרמטית במערכת היחסים המסובכת שבין המדינה למיעוט הפלסטיני בתוכה. המיעוט שעד כה עבר בשתיקה על כל ההחלטות נגדו, מרים את הראש ומכריז על שביתה כללית.
כתב: מר מוסטפא, איך היה ה-30 במרץ 1976 בסכנין?
מוסטפא אבו ריא: כל אדם שחווה את היום הזה, יודע שאת היום הזה אי אפשר לשכוח. התנועה להגנה על הקרקעות הכריזה על שביתה שקטה ולא הצהירה על הפרות סדר כלשהן, אבל הצבא הישראלי וכחות הבטחון נכנסו בכדי למנוע את השביתה. כולם שבתו בלי יוצא דופן, אך הצבא הוא שהתחיל בעימות עם התושבים והכריז על עוצר. כל מי שהחלון שלו היה פתוח - ירו לעברו, וזו הסיבה לנפילתם של שלושה הרוגים מסכנין וששה בכלל.
ג'לילה אבו ריא גנאיים: אבא שלי שהה בבית. הצבא אסר עליו לצאת החוצה אבל הוא סרב להשמע להוראות ויצא לרחוב. כמובן נוצר עימות בין הצבא לבין המפגינים, ושם נפצע אבא שלי בראשו ונהרג.
ח"כ אחמד טיבי: אני הייתי בן 18 כאשר יום האדמה פרץ ב-'77. השתתפתי בהפגנה בטייבה. אני זוכר עד היום – במרחק כמה עשרות מטרים ממני נורה ראפת אזהרי ונהרג. ולפני זה שמענו על מספר הרוגים גם בעראבה, בסכנין, וגם בדיר חנא, משולש יום האדמה בעקבות צו הפקעה שהיה בצפון. אנשים יצאו להגן על אדמתם, על עצמם, על קיומם.
קריינות: גם היום, לאחר כארבעה עשורים, התנהלות המדינה בנושא חלוקת משאבי הקרקעות למיעוט הפלסטיני מעלה לא מעט סימני שאלה.
מוסטפא אבו ריא: השטח השוכן לידנו שייך לרפאל (תעשיות צבאיות), הם העבירו את מחסני התחמושת מבסיס כורדני, לטענתם אין בהם נשק. למה העבירו אותם? הם רוצים להקים ליד קריית מוצקין את מוצקין הצעירה היות והצעירים שם רוצים להתפתח. אז למוצקין מגיעה מוצקין צעירה, אבל לנו לא מגיעה סכנין צעירה, אנחנו לא מבאים ילדים לעולם.
ת'אר סלמאן: כמו שאתה רואה כאן, הכל הופקע, כל הקרקעות האלה היו של תושבי הכפר שלנו. הם מתכננים להקים כאן גם גדר משני הצדדים.
מפגינים: מעזה עד סכנין, מעזה עד סכנין. עם אחד שלא נכנע!
כתב: לאחר 37 שנים מציינים תושבי בית צפאפא את יום האדמה, ציון שנמנעו מלעשות אותו עד כה. הסיבה – כביש 4 שמבתר את אדמת הכפר לארבעה חלקים. עכשיו תושבי בית צפאפא רוצים להעמיק את הזהות הפלסטינית שלהם, דבר שנמנעו מלעשות עד כה.
אמריה עליאן: תראה, הזמנים השתנו, גם התפיסה השתנתה. דרך המחשבה וגם התרבות השתנו עכשיו.
דועאא סובחי: אין ספק שנוצר אצלנו סוג של אדישות, תן לי לקרוא לזה בורות לאומית בסוגיה הפלסטינית.
קריינות: שנים של מדניות תכנון מפלה גובות מחיר כלכלי וחברתי כבד.
מוסטפא אבו ריא: סכנין בקושי מתקיימת היום, החיים מתנהלים כאן בלחץ ובצפיפות מפחידה, דבר שמונע התפתחות. היום אנחנו הולכים לכרמיאל בחיפוש אחר מרכז מסחרי או חלקה ירוקה שנוכל לנשום בה אוויר צח.
קריינות: על אף הרג ששת המפגינים והמשך מדניות ההפקעות, יום האדמה מהווה דווקא תפנית חיובית ביחס המדינה למיעוט הפלסטיני שבתוכה.
מוסטפא אבו ריא: בזמנו זה היה נצחון, האנשים שהיו שקטים וכנועים הגיעו למסקנה שאי אפשר יותר. היום יש לנו גאווה בלאומיות שלנו.
ח"כ אחמד טיבי: חשבו שאפשר להפקיע. מ-48 אפשר היה להפקיע ללא חשבון, 76 הסביר למדינה - לא עוד.
ג'לילה אבו ריא גנאיים: זה היה יום עצוב לנו כמשפחה, אובדן האב התומך והמפרנס. מצד שני אני מרגישה גאווה היות וביום הזה אבי נתן את נשמתו למען המולדת.
קריינות: גם כיום, במרחק שלושים ושבע שנים מיום האדמה, מוסטפא שומר על אופטימיות.
מוסטפא: אני צופה שבעתיד נראה שינוי גישה כלפינו כערבים, כמיעוט פלסטיני בתוך מדינת ישראל. זה חלום שאני מקווה לראותו מתגשם עוד בחיי.
מאגר החוקים המפלים
מגישה: האפליה כלפי הפלסטינים אזרחי ישראל אינה מתחילה ונגמרת בסוגיית הקרקעות. מאז קום המדינה חוקקו ממשלות ישראל עשרות חוקים המדירים ומפלים את הציבור הערבי. לפי מאגר חדש שפרסם ארגון עדאלה, העוסק בהגנה על זכויות האדם של הפלסטינים, שיאנית חקיקה מפלה זו היא הכנסת הקודמת. יצאנו לפגוש את עורך-הדין נדים שחאדה שיצר את המאגר.
עו"ד נדים שחאדה: הרעיון התחיל, אנחנו עשינו איזה שהיא רשימה של החוקים המפלים והצעות החוק המפלות של הכנסת האחרונה, הכנסת ה-18. אז משם בא הרעיון, אנחנו עושים משהו לכנסת הזאת, אבל אנחנו יכולים לעשות משהו יותר גדול שיהיו בו את כל הנתונים ואת כל החוקים המפלים מקום המדינה ועד היום. חוק הנכבה, שהוא למעשה נקרא תיקון מספר 40 לחוק יסוד התקציב שבו שר האוצר מוסמך לקצץ פי שלושה מהסכום שארגון או מוסד מקבל מהמדינה אם הוא לא מכיר במדינה כמדינה יהודית דמוקרטית או שהם מחליטים לציין את יום העצמאות כיום אבל, אז זה גם פוגע בי, פוגע בחופש הביטוי שלי, פוגע גם בשוויון עוד פגיע בשוויון שאני לא יכול לבטא את עצמי כמו שאני חושב ולציין אירועים שחשובים לנו בתור עם, בתור עם אחר.
מגישה: החקיקה הגזענית לא רק גוזלת את זכויות היסוד של הפלסטינים, אלא גם גובה מחיר חברתי ואישי כבד.
עו"ד נדים שחאדה: אם הכנסת האחרונה עושה משהו בסביבות שלושים חוקים חדשים שפוגעים פגיעה ממשית בחלק גדול מהאוכלוסייה, שאנחנו מדברים ש-20 אחוז מאוכלוסיית ישראל הם ערבים פלסטינים לפי דעתי זה די מפחיד, די מפחיד כמי שנמנע על האוכלוסייה הערבית בישראל ולראות עכשיו שהמיינסטרים הלך ימינה ושהחוקים האלה עוברים בלי שום בעיה בכנסת וכמעט ואי אפשר לתקוף אותם, אז כן אני חושב שיש איזה שהיא דאגה.
יוצאים לשנות
מגישה: ואם אחרי הדברים האלו, גם אתם חשים שחייבים לשנות את המצב ומהר – אתם מוזמנים להצטרף ל'טקס הדלקת המשואות לישראל צודקת, שוויונית וראויה'
של תנועת יש גבול. בטקס יודלקו משואות להפסקה מיידית של האלימות המיותרת והכיבוש, לתיקון היחס לחלשים שבקרבנו, ולציון העצמאות הישראלית לצד ההכרה בנכבה הפלסטינית. יום שני, ה-15 באפריל, 19:45, בכיכר ע"ש אמיל גרינצוויג בירושלים. כולם מוזמנים!
עד כאן "סדר חברתי" להפעם, נתראה במהדורה הבאה!
סוף תמלול הכתבה: סדר חברתי 09-04-2013
20/07/2021
הוספת תגובה לכתבה