עדכון חדשות |

: כוחות יס"מ פשטו הבוקר על אל- עראקיב בנגב

חברה נכתב על ידי

משעות הבוקר ועד לשעה שתיים עשרה כוחות גדולים של משטרה, אנשי המנהל, ודחפורים עסקו בהריסת מתחם בית הקברות בכפר אל-עראקיב. התושבים ומתנדבים, שהגיעו למקום החל משעות הלילה המאוחרות, רוכזו על ידי השוטרים במבנה של המסגד, שלא נהרס, הצמוד לבית הקברות. בהמשך צילומי וידאו ראשונים מהמקום. קרב משפטי שנוהל בבית משפט השלום מאז יום חמישי שעבר הסתיים הבוקר בפסיקה של שופט בית משפט השלום שקבעה שצווי הפינוי תקפים. מיד עם היודע פסק הדין כוחות ההרס, לא בזבזו זמן והחלו מיד בפעולת ההריסה הברוטאלית. ערעור של עו"ד של התושבים לבית המשפט המחוזי ברמלה הניב צוו עיכוב זמני נגד הפינוי. המדינה השיבה בשעות הצהריים וצוו העיכוב בוטל. בשעות אחר הצהריים התושבים והמתנדבים נדרשו לפנות את המתחם כדי לאפשר להם להרוס את צריח המסגד שהוקם בשנה האחרונה. חלק מהאנשים סרבו להתפנות והמשטרה עצרה עשרה מהם. בין העצורים 8 בדואים מקומיים ושני מתנדבים-הרב אריק אשרמן ויובל הלפרין. לאחר המעצרים ופינוי האנשים הצריח נהרס.
חלק מהבתים עולים באש והתושבים מרוכזים באזור המסגד, מוקפים בשוטרי יס"מ חמושים, כוחות משטרה גדולים, בולדוזרים ומשאיות המפנות את ההריסות ואפילו את רכביהם הפרטיים של התושבים. דרכי הגישה למקום חסומות. כמאה איש, בתוכם התושבים, תומכים מרהט ומהאזור ופעילים יהודים רוכזו על ידי המשטרה במסגד, משם הם נאלצים לצפות על הריסת בתיהם מבלי שיוכלו לעשות דבר. הנה וידאו- צילומים ראשונים מהמאורעות, צילום: מקס גרובמן


תקציר השתלשלות האירועים: בעקבות בקשת התושבים הוציא ביהמ"ש המחוזי לוד צו עיכוב ביצוע להריסת מתחם בית הקברות ביום שני האחרון, 9.6, אך הבוקר כאמור הפך בית המשפט את החלטתו וביטל את צווי העיכוב. מאז נהרס הכפר אל-עראקיב לראשונה בחודש יולי 2010, מנהלים תושביו מאבק ארוך אל מול הריסות חוזרות ונשנות על ידי רשויות המדינה. אדמות הכפר נמצאות בבעלות המשפחות המתגוררות בו מזה דורות, אף שמנהל מקרקעי ישראל לא מכיר בבעלות זו. המחלוקת המשפטית על הבעלות על אדמות הכפר, נמצאת בדיונים בבית המשפט העליון ועדיין לא הוכרעה.
בשל ההריסות בכפר במהלך השנים האחרונות עברו תושבי הכפר להתגורר בתוך מתחם בית הקברות ההיסטורי המגודר, שנותר מחוץ לאזור הפינויים וההריסות. בעקבות מאבק התושבים והתמודדותם עם עם הריסות חוזרות ונשנות, הפך הכפר אל-עראקיב לסמל של מאבק תושבי הנגב הבדואים להכרה בכפריהם ובזכותם על קרקעותיהם, ולהתנגדותם לניסיונות לפנותם. סיפור מאבקו של הכפר אף משך עניין בינלאומי לאורך השנים.
בתגובה לצווי הפינוי, טענו התושבים בבית המשפט כי הצווים עליהם מסתמך המנהל כדי לפנותם, אשר הוצאו בשנת 2010, אינם מתייחסים לבתים במתחם בית הקברות (שאכן נותרו ללא פגע מאז). למרות, שטענתם התקבלה בתחילה על ידי רשמת ההוצאה לפועל, הבוקר קיבל בימה"ש ברמלה את בקשת המנהל לאשר את הפינוי.
ההחלטה במעמד צד אחד מבלי שניתנה לעורך הדין של התושבים ההזמדנות להגיע למקום ולהגן על עמדתם. בשם התושבים הוגש ערעור על החלטה זו לביהמ"ש המחוזי בלוד ובית המשפט אף הוציא בסופו של דבר צווי עיכוב לפינוי. פעולות ההריסה לא נפסקו לאור הגשת הערעור וממשיכות אפילו כעת לאחר קבלת צו העיכוב.
חאכמה אבו מדיע'ם א-טורי, תושבת הכפר: "אנחנו עומדים ורואים את בתינו ואת כל מה שהיה לנו נהרס ועולה באש. אנחנו לא פולשים, אנחנו יושבים במקום שבו אבותינו נקברו, באדמה שהיא שלנו, אדמה שבית המשפט העליון עדיין דן בבקשתנו להכיר בבעלותנו עליה. אנחנו חיינו כאן, הורינו מתו כאן, ואנחנו נישאר אתם כאן".
תגובת הפורום לדו קיום בנגב: "אנו מוחים על התנהלותה האלימה של המדינה כלפי תושבי הכפר אל עראקיב. נזכיר כי התושבים מתגוררים בקרקע שסוגיית הבעלות עליה עודנה מתבררת בבתי המשפט, וכי בית המשפט גם הוציא צוו עיכוב לביצוע ההריסה, שלא כובד על ידי המשטרה. זוהי התנהלות כוחנית שערורייתית". יש לציין שכאמור בית המשפט ביטל את צווי העיכוב הבוקר.

הפנוי של הכפר אל עראקיב הבוקר בידי כוחות משטרה. צילום: מקס גרובמן

הפנוי של הכפר אל עראקיב הבוקר בידי כוחות משטרה. צילום: מקס גרובמן

  כתבות ווידאו שחבל לפספס