עדכון חדשות |

: "הליכי תכנון הם לא עשרת הדיברות"

חברה נכתב על ידי

בית המשפט העליון קיים אתמול, 10.6.14, דיון בערעור מרכז עדאלה נגד ההחלטה לפנות ולהרוס את הכפרים עתיר ואום אלחיראן כדי לבנות ישוב יהודי. תושבי אום אל-חיראן בעלי היסטוריה ארוכה של גירוש ועקירה. עד 1948 התגוררו תושבי הכפר בחירבת זובאלה, הממוקמת בוואדי זובאלה. שטח אשר מצוי כיום בידיו של קיבוץ שובל. אחרי 1948 הורה המושל הצבאי של הנגב לתושבים לעזוב את הכפר ולעבור ללקיה. ב-1956 הם נעקרו שוב ועברו לוואדי עתיר, שם הם גרים עד היום.

דרגו - עד כמה הכתבה:
מחדשת
מעניינת
חשובה
עשויה היטב
  נמוך       גבוה

בפתח הדברים פנתה השופטת דפנה ברק-ארז לנציג המדינה, ושאלה מדוע להרוס את בתי הכפר, ולא לכלול אותם בתכנית המתאר של היישוב המיועד לקום באזור? שכן במשפט קודם המדינה הכירה בעובדה שאנשי הכפר הועברו אל השטח שבו הם חיים בהוראת רשויות המדינה ובמסמך מ-1957 נכתב שבני שבט אבו אלקיעאן קיבלו בחכירה 7,000 דונם של קרקע מאדמות המדינה לצורכי מחיה, חקלאות ורעייה.

נציג המדינה אמר שהוא לא נערך להשיב על שאלה זו. לאחר מכן אמר כי קיימת תכנית מתאר מפורטת שאינה ניתנת לשינוי כך שתכלול את תושבי הכפר. על כך אמר השופט אליקים רובינשטיין "הליכי תכנון הם לא עשרת הדיברות". שופטי העליון נתנו למדינה 60 יום להגיש תגובה לשאלותיהם.

עו"ד סוהאד בשארה ממרכז עדאלה, שמטפל בתיק מזה עשר שנים, אמרה לאחר הדיון כי "בית המשפט העלה היום, בפעם הראשונה, את השאלה הבסיסית שאנו מציבים מאז תחילתו של ההליך המשפטי: לכלול את הבתים והתושבים של עתיר ואום אלחיראן, במקום עקירה נוספת של האוכלוסייה. אני מקווה שבית המשפט סוף סוף הבין את הסיכון הגלום בעקירתם של תושבי הכפר מזה 58 שנים לאחר הקמת כפריהם, וזאת על מנת ליישב יהודים על אדמותיהם".

דרגו - עד כמה הכתבה:
מחדשת
מעניינת
חשובה
עשויה היטב
  נמוך       גבוה
  כתבות ווידאו שחבל לפספס