מחקר חדש של נחום בלס, חוקר ממרכז טאוב מתייחס לשתי טענות שכיחות כלפי מערכת החינוך בישראל; הירידה ברמת הבגרויות, ומחסור בלימוד מקצועות המתמטיקה, המדעים והטכנולוגיה. המחקר מראה כי בשנים האחרונות ניכרה מגמת שיפור ועלייה באספקטים שונים של בחינות הבגרות, ובניגוד לטענה הנשמעת רבות – אין הוכחה לכך שירידה ברמת הבחינות היא מה שהביא לכך.
זכאות לבגרות
שיעורי הזכאות לתעודת בגרות של האוכלוסייה הניגשת לבחינות הבגרות עולים בהתמדה. במחקר התגלה כי בין 2006 ל-2012 אחוז הזכאים לבגרות עלה משמעותית במרבית קבוצות האוכלוסייה: יהודים לא-חרדים, ערבים ודרוזים. עם זאת, בשתי קבוצות אוכלוסייה לא היה כל שינוי באחוז הזכאים לבגרות: חרדים ובדואים.
לדברי בלס, העלייה בשיעור הזכאים לבגרות ככל הנראה אינה נובעת מירידה ברמתן: "אמנם נעשו בעבר שינויים בבחינות, וביניהם צמצום היקף החומר הנדרש (מיקוד) והוספת מועדי ב' וג' לשיפור הציון, אך כל אלו לא מעידים על כך שרמת הבחינות עצמן ירדה. אין שום עדות מחקרית לכך שהפרמטרים המרכזיים עליהם התלמידים אמורים להיבחן – רמת ההבנה וההעמקה בחומר, כושר הניתוח והיכולת לנסח תשובה – נפגמו, או שהשאלות היום קלות או קשות יותר מהשאלות בעבר". במחקר התגלה גם כי תלמידי ישראל לא לומדים היום פחות מבעבר, אלא יותר, כפי שאפשר לראות בתרשים.
החינוך המדעי-טכנולוגי
עוד טענה נפוצה היא שהיקף הוראת המדעים בישראל נמוך. אולם במחקר של מרכז טאוב נבדק חלקן של שעות הלימוד במדעים ובטכנולוגיה בחטיבות הביניים לפי נתוני ה-OECD, והתברר שהוא בין הגבוהים במדינות המערב.
נוסף לכך, בלס מצא כי בין השנים 1995 ל-2010 גדלו שיעורי הניגשים לבגרות במתמטיקה, בפיזיקה ובביולוגיה, כמו גם שיעורי העוברים והמצטיינים במקצועות אלו. למעשה, גידול זה עלה בהרבה על הגידול במספר התלמידים באוכלוסייה הרלוונטית (למעט בכימיה), כך שנראה שבמקום לדבר על משבר בהוראת המדעים, ראוי לדבר על הישג משמעותי.
הצעה לרפורמה בבחינות הבגרות
גורמים שונים משמיעים חדשות לבקרים טענות נגד בחינות הבגרות במתכונתן הנוכחית. במרוצת השנים הועלו הצעות רבות לרפורמות בבחינות הבגרות, אולם רובן לא ניסו לשנות מן השורש את הצורך בבחינות בגרות חיצוניות. לעומת זאת, נחום בלס מציע במחקרו שתעודת הבגרות תורכב משלושה חלקים:
• חלק הכלים – יכלול מקצועות שהם כלים חיוניים להשתלבות חברתית ותעסוקתית בחברה: שפת אם, שפה זרה, אזרחות, כישורי מחשב ואולי אף מתמטיקה. המבחנים בחלק זה יהיו ממוחשבים וייערכו במרכזי בחינה ארציים. כל נבחן יוכל לגשת למבחן כמה פעמים שירצה ומתי שירצה, והציון הטוב ביותר ייחשב לו בתעודת הבגרות.
• חלק הידע – יכלול את כל שאר מקצועות החובה והבחירה. הציון בחלק זה יינתן בבית הספר ויורכב מממוצע ציוני התלמיד במקצוע בשלוש שנות הלימוד האחרונות. ציון הגמר ייקח בחשבון את רמת הקושי וההעמקה במקצוע ויתבסס על דרכי ההערכה בכל מוסד חינוכי: מבחני סוף שנה בלבד, מבחנים ופרויקטים, פרויקטים עצמאיים וכו'.
• חלק הערכים – יכלול הערכת התלמיד בתחומים התנהגותיים-ערכיים, כמו התנדבות, מאמץ והתמדה.
אימוץ שיטת הבחינות המוצעת יכול לשמור על ערך התעודה כגורם מעורר מוטיבציה, ולהותיר על כנו את תפקידה כגורם ממיין במוסדות להשכלה גבוהה. בד בבד עשויה התכנית החדשה לחסוך מאות מיליוני שקלים המוקצים לתהליך כתיבת הבחינות ועריכתן ולתשלום גמולי הכנה לבגרות למורים, ואף לבסס את חשיבות ההיבט החינוכי והערכי בפעולת בית הספר.
