ידיעה כתובה |

: דיון בעליון: תביעת בעלות בדואית באל-עראקיב

חברה נכתב על ידי

ביום ב' 2.6 ידון בית המשפט העליון בתביעת הבעלות הבדואית באדמות אל עראקיב.
נורי אל עוקבי: "אנו מקווים שבית המשפט יתקן את העוול שנגרם כשגורשנו ב-1951".
עו"ד מיכאל ספרד: "נאתגר את הדוקטרינה המשפטית המשמשת לנישול הבדואים".

ביום ב' הקרוב, 2-6-2014 בשעה 9 בבוקר, יישמע בבית המשפט העליון ערעורם של יורשי שייח' סלימאן אל עוקבי בעניין זכות הבעלות על אדמותיהם באל עראקיב ובזחיליקה, מצפון מערב לבאר שבע. הרכב השופטים אליקים רובינשטיין, אסתר חיות וסלים ג'ובראן ידונו בערעור על פסק דינה של השופטת שרה דוברת מבית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר פסקה כנגד היורשים.

נורי אל עוקבי, פעיל ותיק לזכויות הבדואים בנגב שהוא אחד המערערים, אומר: "בשנת 1951 גורשו בני השבט מכפרם ואדמתם באל עראקיב, והועברו בכח אל חורה הנמצאת במרחק של כעשרים ק"מ מזרחה, קרוב מאוד לגבול עם ירדן בשנים ההן. שלטונות מדינת ישראל נהגו בשיטות של הפחדה ומרמה בכדי להצדיק את הגירוש הנפשע של אזרחים מבתיהם ומאדמותיהם.

ההיסטוריה הכתובה והמסמכים מוכיחים שאל עראקיב היה מקום מגוריהם ואדמתם של בני שבט אל עוקבי מזה דורות רבים, עוד מימי שלטון האימפריה העות'מאנית, והם עדיין חיו בה בארבע השנים הראשונות לאחר הקמת מדינת ישראל. כאזרח מדינת ישראל הצביע שייח' סלימאן מחמד אל עוקבי בבחירות הראשונות לכנסת ישראל בשנת 1949, בקלפי שהונחה בביתו שבאל עראקיב. ביתו של השייח' שימש בכל יום שני וחמישי בשבוע כבית משפט שבטי שפעל בהסמכת מדינת ישראל עם דגל וסמל המדינה מעליו. ואז לפתע פנתה המדינה והתכחשה לזכויות אזרחיה, אך ורק בשל השתייכותם הלאומית, וגרשה אותם ללא רחמים מאדמתם. פנינו אל בית המשפט בבאר שבע לבקש צדק ונדחינו, אנו מקווים שבית המשפט העליון יתקן את העוול שנגרם לנו".

עו"ד מיכאל ספרד, המייצג את המערערים, אומר: "לראשונה, חברו יחד צוות של מומחים לגיאוגרפיה, היסטוריה משפטית ומשפט בינלאומי כדי לאתגר את הדוקטרינה המשפטית שבאמצעותה מדינת ישראל מנשלת במשך עשרות שנים את הבדואים מזכויותיהם על אדמות הנגב.

המערערים מבקשים להפוך תקדים שנקבע בתחילת שנות השמונים, לפיו הקביעה בענין זכויות הבדואים נעשית ע"י בדיקה של המצב שהיה במאה התשע עשרה ומתוך השענות נרחבת על יומני מסע של מיסיונרים אירופים אשר טענו שבאותו זמן לא היו בנגב ישובים בדואים ולא הייתה חקלאות. אלה היו אורחים לרגע מיבשת אחרת, ששפטו מהו ישוב ומהי חקלאות לפי קני מידה אירופיים, ולא הבחינו כי לפניהם אנשים היושבים על אדמתם, מקיימים חקלאות בתנאים קשים של אזור שחון ומנצלים כל טיפת מים שעמדה לרשותם".
צפו בדבריו של עו"ד מיכאל ספרד במסגרת דיון שהתקיים בנושא לפני כארבע שנים:

אל-עראקיב – מיתוסים ועובדות (לדף הכתבה »)

מספרים לנו שהבדואים פורעי חוק ומשתלטים על אדמות המדינה. מספרים לנו שהבדואים הם בכלל נוודים חסרי זיקה לקרקע. את הכפר אל-עראקיב הרסו כוחות הביטחון כבר חמש פעמים. ברקע מרחפת שאלת ההכרה בישובי הבדואים למול המשך מדיניות העקירה והנישול. אז מה באמת קורה בנגב? רב שיח בהנחיית עו"ד ראויה אבו רביעה מהאגודה לזכויות האזרח בהשתתפות: שייח סייח אל טורי, ממנהיגי הועדה העממית באל עראקיב; חיה נח, מנכ"לית פורום דו קיום בנגב לשוויון אזרחי; עו"ד איימן עודה, מזכיר חד"ש; ד"ר יעלה ליבנת רענן, דוברת המועצה לכפרים הבלתי מוכרים בנגב; ועו"ד מיכאל ספרד, המייצג תושבים מאל עראקיב בבתי המשפט (14/9/2010). האירוע אורגן ע"י חד"ש תל אביב.
הופק ע"י: | עלה ב: 22/10/2010

ניתן גם להאזין לתוכן של כתבה זו (מצב פודקסט) :

עו"ד מיכאל ספרד ממשיך: "במסגרת מחקר בנושא, שנערך מטעם המערערים, הוגשו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע עשרות מסמכים שנמצאו בארכיונים שונים בארץ ובעולם – המצביעים על כך שהתקדים שנקבע בשנות השמונים מבוסס הן על טעות משפטית והן על ניתוח שגוי של המציאות בנגב במאה התשע עשרה. אולם השופטת דוברת בבית המשפט המחוזי נצמדה לתקדים והתעלמה מהעובדות החדשניות שהוצגו לה. עתה יצטרך בית המשפט העליון להתמודד עם הסוגיה.

טענה מרכזית בערעור היא שמדינת ישראל נוהגת בסטנדרט כפול: מחד היא אינה מכירה בזכויות הבדואים על אדמתם בנגב, ומאידך היא כן מכירה בכל עסקות הרכישה מתקופת האימפריה העות'מאנית והמנדט הבריטי בהן רכשו גורמים ציוניים כמו הקק"ל והכשרת הישוב אדמות מתושבים בדואים בנגב – כאשר כמובן בעסקות אלה הכירו הציונים בבדואים כבעלי הקרקע ושלמו להם תמורה כספית כדת וכדין על אדמתם.

חשיבות הדיון חורגת משאלת הבעלות אל אדמות הכפר המסוים אל עראקיב, שהפך בשנים האחרונות לסמל. הצלחה של המערערים יכולה להשפיע גם על מאות סכסוכי קרקע אחרים בין המדינה לבדואים, ואפילו על מעמדה של 'תכנית פראוור' אשר יוצאת מתוך הנחה שאין לבדואים זכויות משפטיות באדמות הנגב".
בהמשך, שתי כתבות של הטלוויזיה החברתית מההריסות הראשונות שהיו בכפר אל-עראקיב ומעבודות השיקום:

הכפר אל-עראקיב נבנה מחדש (לדף הכתבה ») ( Available in English » )

הכפר אל-עראקיב הוא כפר בדואי בנגב הקיים מלפני קום המדינה. בשנות החמישים סולקו תושבי הכפר מאדמתם ע"י רשויות מדינת ישראל. בשנות התשעים חזרו חלק מהמשפחות אל הכפר, לאחר שראו כי המדינה לא עשתה שימוש באדמות מהם סולקו. בבוקר יום שלישי (27/7/2010) הגיעו כוחות הביטחון לכפר אל-עראקיב, מצוידים בצווי הריסה, מאות שוטרים ודחפורים והרסו אותו לחלוטין. ביום שבת 31/7 נבנה הכפר מחדש בתמיכה, סיוע והזדהות של יהודים ישראלים שהגיעו מרחבי הארץ.
הופק ע"י: | עלה ב: 01/08/2010


הכפר אל-עראקיב נהרס בשלישית (לדף הכתבה ») ( Available in English » )

ערב צום הרמאדן - 10 באוגוסט 2010, פשטו כוחות הביטחון על הכפר אל-עראקיב שבנגב והרסו את כל מה שהספיקו תושביו לבנות מאז ההריסה הקודמת בשבוע שעבר. זו הפעם השלישית שהורסים את הכפר בתוך שבועיים. בזמן ההריסה שהו במקום כ-25 פעילים/ות, שהגיעו לכפר במהלך הלילה, לאחר שעלה החשש להריסה. ערב צום הרמאדן, תושבי אל-עראקיב נותרו ללא קורת גג וללא מי שתיה.
הופק ע"י: | עלה ב: 10/08/2010

  כתבות ווידאו שחבל לפספס