לפני כשבוע הגישה המדינה את תגובתה לעתירה לבג"ץ התובעת השבת סמכויות תכנון לפלסטינים בשטח C. העתירה הוגשה ב-1.8.11 על ידי מועצת הכפר דיראת-רפעיה בגדה, יחד עם רבנים למען זכויות האדם, מרכז ירושלים לזכויות אדם, הועד הישראלי נגד הריסות בתים וסנט איב נגד משרד הביטחון, המנהל האזרחי וצה"ל. העתירה בקשה להשיב על כנן את ועדות התכנון המקומיות בכפרים הפלסטינים וועדות התכנון המחוזיות בשטח C בגדה המערבית על פי הפריסה המוניציפלית הקיימת, ובכך, להחיות את מוסדות התכנון הללו (שהיו קיימים טרם תחילת השליטה הישראלית בגדה וגם קצת אחריה ובוטלו ב – 1971).
בתגובתה מביעה המדינה עמדה כי זו סוגיה מדינית (להבדיל מזכות בסיסית לקורת גג) ומכחישה אפליה בתכנון. עם זאת, כל המדדים מראים כי מתקיימת בשטח אפליה בוטה. לא זו בלבד, לטענת המדינה התכנון נלקח מידי הפלסטינים וניתן לצבא מטעמים הומניטריים; אין אפליה בתכנון בגדה כנגד הפלסטינים ואין פגיעה בהם.
לצד תגובת המדינה קיימת מציאות שונה המצביעה על אפליה ועל פגיעה הומניטרית בזכויותיהם של התושבים הפלסטינים. "רבנים למען זכויות האדם" מדגישים כי הזכות לקורת גג ופיתוח מינימלי איננה עניין מדיני או פוליטי ואינה קשורה למשא ומתן מדיני. זו אמורה להיות זכות בסיסית לפי ערכי היהדות, הדמוקרטיה והחוק הבינלאומי. בפרט יש לתהות מדוע שהצבא ישלוט על תחומי חיים אזרחיים של קבוצה לאומית מסוימת, ללא כל הצדקה ביטחונית, במדינה מתוקנת?. בנוגע לטיעון המדינה כי נעדרת אפליה, הרבנים מבהירים כי האפליה בתכנון בוטה וברורה. הפלסטינים בעלי מערכת תכנון צבאית וחסרת ייצוג לעומת מערכת אזרחית ויציגה למתנחלים. זאת כאשר התוצאות בשטח מצביעות כי פחות מ-1% משטח C מיועד לפיתוח פלסטיני, לעומת 70% משטח C שנמצא בשטחי המועצות המקומיות של ההתנחלויות.
העותרים יבקשו להראות כי בהסתמך על עובדות מתועדות ישנה אפליה ופגיעה חריפה באוכלוסייה הפלסטינית בשל התכנון הצבאי הישראלי, כי פגיעה זו היא שמגיעה עד לכדי פגיעה הומניטרית וכי לא מדובר בסוגיה מדינית אלא בזכות בסיסית לקורת גג ופיתוח מינימלי.
הוספת תגובה לכתבה