יום שישי   28-02-2020
עדכון חדשות |

: מכתב השמיניסטים – עולים מדרגה

חברה נכתב על ידי

אתמול, 16/3/14, שודרה תכנית "מצב האומה" בה התארחו תלמידי תיכון תלמה ילין. מנחה התכנית, ליאור שליין, סיפר על הפנייה שקיבל מהם בפייסבוק בעקבות הפרסומים השגויים בתקשורת על "מכתב השמיניסטים מתלמה ילין". תלמידי תלמה ילין יצאו נגד הפרסומים והדגישו כי רק אחד מהחותמים לומד בבית ספרם וכי יש בתלמה ילין 90 אחוזי גיוס. למרבה הצער, תופעה זו של מדידת בתי ספר לפי נתוני גיוס אינה מוגבלת אך ורק לתלמה ילין אלא נמצאת בכל רחבי הארץ.

אנו חותמות וחותמי מכתב הסרבניות והסרבנים 2014, מגנים את מערכת החינוך הישראלית ואת המיליטריזציה של בתי הספר בארץ, אנו מתביישות בהאדרת נתון אחוזי הגיוס בתיכונים והפיכתו להישג היחיד שאליו צריכים מוסדות החינוך וההשכלה בארץ לשאוף ולשים למטרה.

אנו חושבות שהאדרת הגיוס כערך עליון בבתי ספר מהווה פוליטיזציה של מערכת החינוך באופן שמוחק את הלגיטימציה של תלמידים לדעה אישית, לחשיבה ביקורתית, לערכים מגוונים ולפלורליזם. הפיכת הגיוס לצה"ל לערך עליון במערכת החינוך, הופך אותה לגוף פרו-מיליטנטי שכל תפקידו הוא ייצור בשר תותחים ולא אנשים חושבים ומעורבים חברתית בעלי דעות עצמאיות ויכולת לחשיבה ביקורתית – אזרחים שותקים ואזרחיות יפות במקום אזרחים פעילים ומגוונים.

צפו: כתבה על מכתב השמיניסטים 2014: 

דרגו - עד כמה הכתבה:
מחדשת
מעניינת
חשובה
עשויה היטב
  נמוך       גבוה

אנו סבורות ששיעור הגיוס לצה"ל בבתי ספר הוא אינדיקציה לדיכוי האינדיבידואליזם של התלמידות והתלמידים וראוי להתבייש בו, ולא לנפנף בו כמושא לגאווה.
משרד החינוך בוחר לתגמל מורים שנתוני הגיוס בקרב תלמידיהם גבוהים בשיעור גבוה פי 2 מתגמול עבור אחוזי הצטיינות בבגרויות (הנתון לקוח מפרסום משרד החינוך ומופיע בטבלה שבעמוד 23: http://bit.ly/1fCy5dW). כלומר, מבחינת משרד החינוך עדיף שמורה תשקיע שיעור נוסף בהכנה לצבא על פני הכנה לבגרות.

ידוע כי כבר מעל עשור, לא עלה אחוז מקבלי תעודת בגרות בקרב בני הנוער בישראל על 50%. צה"ל מסר בשנת 2010 כי "בכל שנה מתגייסים לצה"ל 5000 בני נוער חסרי 12 שנות לימוד, 1,000 משלימים בגרויות במסגרת שירותם הצבאי" (לקוח מתוך אתר הכנסת http://bit.ly/1gEU2tv). כלומר, רק 5000 מתוך בני הנוער אשר לא השלימו 12 שנות לימוד מתגייסים לצה"ל, למרות שמספרם באוכלוסייה גבוהה בהרבה.

אוכלוסיות מוחלשות הסובלות מאפליה על בסיס לאומי, עדתי או דתי ואשר מצבן הסוציו-אקונומי נמוך, הן בעלות נתוני זכאות לבגרות נמוכים יותר וזקוקות יותר לתוספת כספים למוסדות החינוך שלהן (ראו ניתוח של מרכז אדווה לגבי פילוח ציונים ע"פ דמוגרפייה http://bit.ly/1kWGf8W ומאמר ב-ynet המתייחס לפילוג נתוני הגיוס ע"פ ישוב http://bit.ly/1icBt3p), זאת ביחס לאוכלוסיות חזקות בעלות נתוני גיוס גבוהים. למרות כל זאת התיקצוב הנוסף נשען על החדרת מיליטנטיות כערך לתלמידים ולא על סגירת הפערים במערכת החינוך הישראלית ויצירת שוויון בזכות לחינוך והשכלה של תלמידי תיכון.

צפו בכתבה הצבא ככרטיס כניסה לחברה הישראלית:

דרגו - עד כמה הכתבה:
מחדשת
מעניינת
חשובה
עשויה היטב
  נמוך       גבוה

צפו בכתבה מיליטריזם בחינוך:
דרגו - עד כמה הכתבה:
מחדשת
מעניינת
חשובה
עשויה היטב
  נמוך       גבוה

  כתבות ווידאו שחבל לפספס