תמלול הכתבה: סדר חברתי 19-2-2013

מגישה: מציגה את כותרות המהדורה

מגישה: "סדר חברתי" - מהדורת האקטואליה של הטלוויזיה החברתית.

שמים עלינו X

מגישהבשבוע החולף התוודענו לסדר החברתי של התקשורת והממסד. כתבות על האסיר, או במילים אחרות - עוד מבוכה גדולה למערכת הביטחון וניסיונות השתקתה - גדשו את ערוצי התקשורת. שוב אנו עדים למה שנתפס חשוב בעיני התקשורת, גם כשאין לו השפעה ישירה על רוב הציבור.   אנו מחכים לשידור שבועי רציף ואף להתכנסות בהולה של ראש הממשלה ופורום עורכי העיתונים לדון בדו"ח העוני, או במספר ההרוגים מזיהום אוויר, לדון בנורמה השלטונית של אי כיבוד החלטות בג"צ או בפּגיעה הקשה בפּרטיות עקב השימוש בכרטיסי הרב קו ובחוק המאגר הביומטרי, וכמובן בהפרטת מערכות החינוך, הבריאות והביטחון האישי.

חרשות המעסיקים

מגישהכשאנחנו הולכים לרֵאיון עבודה, אנו מנסים להיראות מתאימים עד כמה שניתן מול המעסיק הפוטנציאלי. אך לא לכולנו יש את הפריווילגיה לכך. כך קרה למשה, לקוי שמיעה המרכיב מכשיר שמיעה, שרצה להתקבל לעבודה כבקר באחת מחברות התחבורה.

עו"ד אור סיוון: הוא הגיע לראיון ראשון, עבר אותו בהצלחה, לאחר מכן זומן ליום מיונים ובאותו יום אמרו לו ממש בראשית היום שהוא לא מתאים לתפקיד בגלל לקות השמיעה שלו.

והגשנו בשמו תביעה נגד המעסיק – תביעה בטענה של אפליה, כי למעשה לפי החוק בישראל אסור להפלות אדם בגלל המוגבלות שלו ובלבד שהוא כשיר לתפקיד.

מגישהכ-10% מהציבור הם בעלי לקות שמיעה והמקרה של משה מהווה דוגמה לתופעה רווחת של אפלייתם בשוק התעסוקה.

אבי בלאו: כבדי שמיעה סובלים מבעיות תעסוקה יותר מכלל האוכלוסייה, בערך כפול. אם בכלל האוכלוסייה מדברים על אבטלה של כ-7%, אצל כבדי שמיעה זה יהיה כפול, פחות או יותר. ובנוסף לזה יש גם בקרב כבדי שמיעה יותר תלונות על אפליה בזמן עבודה.

מגישהאנשים רבים בעלי לקות שמיעה נמנעים מלהרכיב מכשיר שמיעה מהחשש להיתקל בסטיגמות ברחוב ואצל המעסיקים.

עו"ד אור סיוון: אבל זה תמיד נראה משהו שהוא קצת מפחיד, קצת שונה בשביל מעסיק, ונוח לו פשוט להעסיק אדם שאין לו שום מוגבלות.

החברה הישראלית צריכה לעבור תהליך מאוד ארוך עד שאנשים מהסוג הזה, באמת, עם מוגבלות כזאת באמת יהיו משולבים כמו כל אדם, לא רק בתעסוקה אגב, אלא בכל תחומי החיים. וזה דורש גם הגשת תביעות לבתי הדין, וגם חינוך, חינוך של החברה, של המעסיקים בעניין הזה.

מגישהבשבוע שעבר פסק בית המשפט לטובת משה פיצוי בסך 20,000₪ בגין האפליה. משה עדיין מחפש עבודה.

 

צבא העם

מגישהעומאר סעד, צעיר דרוזי מהכפר מג'אר (מראר), הצהיר לאחרונה שיסרב להתגייס לצה"ל בתום לימודיו. במכתב גלוי שכתב לראש הממשלה מציין סעד, כי הוא מתנגד להחלת חוק גיוס חובה על העדה הדרוזית, דבר שיחייב את בני העדה להילחם באחיהם הערבים.

עומר סעד: במסגרת הפעילות שלי אני והאחים שלי ברמאללה ובשטחים היינו הולכים לנגן, היינו נכנסים למחסום קלנדיה. רק מעצם היותך ערבי שעובר משם אתה מקופח ומושפל  וזה רק בגלל היותך ערבי. ובמקרים האלה שנכנסנו במחסום וראיתי את אי הצדק שנמצא שם הגעתי להחלטה הזו. אני לא רואה את עצמי ביום מהימיםעומד במעבר ומבקש מהחברים שלי מרמאללה ומהשטחים תעודת זהות.  דבר כזה לא יקרה לעולם.אני ער לכל ההשלכות. בסופו של דבר אני אלך לכלא ובטח שהמחיר לא קטן אבל לדעתי המחיר הזה שווה תשלום ואני קורא לאנשים אחרים לשלם מחיר דומה בכדי להראות לעולם כולו שאנחנו סובלים מהחוק הלא צודק ואנחנו רוצים שינוי.

זהראלדין סעד: בשנת 1956 חתמו על חוק גיוס חובה 16 שייחים. באותה שנה 9000 איש חתמו נגד גיוס חובה, לקחו בחשבון את ה-16 שחתמו ויש כאלה שנאלצו לחתום ודחו את ה-9000 והעצומה שלהם נגד הגיוס. ומ1956 ועד היום לא פסקה הדרישה לבטל את גיוס החובה. באף שנה לא עברנו על הנושא בשתיקה, היו הפגנות, אנשים נכלאו, ואחרים שוחררו על סעיף נפשי, תמיד הצבנו את האתגר בפני לשכת הגיוס ודרשנו פרסום אחוז הדרוזים המתגייסים.

 

מגישהלמרות שהעדה הדרוזית נתפסת בקרב הציבור הישראלי כעדה "נאמנה" ש"נטמעה היטב בחברה הישראלית", גם כאן הולכים וגוברים קולות המצדדים בסרבנות.

 

לעולם לא עוד?

מגישהמלחמת האזרחים בסוריה נמשכת כבר שנתיים, ומנין ההרוגים עולה מיום ליום. למרות שהמידע על המתרחש נמצא במרחק הקלקת עכבר בלבד – החברה הישראלית, כך נדמה, בוחרת להתרחק ולהתעלם מהזוועות בעברו השני של הגבול. על האדישות הישראלית לטבח העם בסוריה – בכתבה הבאה:

קריינות: 70 אלף הרוגים עד כה בסוריה על פי המניין הרשמי של האו"ם, האם טבח העם שמתנהל מזה יותר משנתיים במרחק ק"מ ספורים מאיתנו משפיע על החיים שלנו, או שמא מטלות ושגרת היומיום מצליחות לדחוק הצידה את כאבו של האחר?

 מגיש ערוץ 2: בואו נעבור לסוריה, שם ממשיכים למנף את התקיפה שהייתה שם כדי לנסות ולאחד את הסורים נגד ישראל ובעד אסד.

מגישת ערוץ 10: רה"מ שב ומדבר היום בישיבת הממשלה על האיום הסורי וגם על האיום האיראני.

קריינות: גופי התקשורת הגדולים מציגים לצופה הישראלי את המתרחש בסוריה, לא פעם כדבר שמאיים על ישראל.

דיון על האחריות המוסרית וההומניטרית שלנו כמדינה שכנה, כלל לא מתקיים.

האם בכלל יש חובה מוסרית או חוקית להתערב או לסייע לאזרחים בסוריה?

 פרופ' דוד אנוך: מבחינה מוסרית לעומת זאת, אני חושב שחייבים להתערב אם אפשר להתערב באופן נבון ואפקטיבי. יש לנו הוכחות  מסוימות מבעבר ואנחנו רואים שהתערבויות הן התערבויות שיש להן מחירים אדירים ושהשאלה האם המחירים האלה שווים מבחינה מוסרית את הערך, היא שאלה פתוחה.

 פרופ' אלון הראל: נתחיל בזה שחובה משפטית כנראה שאין על מדינות להתערב. השאלה העיקרית היא האם בכלל יש זכות משפטית להתערב, זו השאלה, בעניין הזה יש היום הכרה במה שנקרא התערבות הומניטרית, בזכות להתערבות הומניטרית של מדינות מצד שלישי. הפחד הוא שההתערבות תהיה מבוססת על שיקולים פוליטיים. ואנחנו רואים את זה שהפרות של זכויות אדם במקומות שונים בעולם זוכות לגינויים בעוצמות שונות ובמידת אינטנסיביות שונה.

 קריינות: ישנה דעה הגורסת שהתערבות זרה לא תיטיב בהכרח עם בני העם הסורי ואף תרחיב את הקולוניאליזם האמריקאי באזור.

ראובן קמינר: פתרון שיחזיק מעמד מחייב אי התערבות מהמעצמות הגדולות כדי שהעם הסורי יכול לדון בקרבו, בזרמים שבו, על איזה דרך ליצור מודס וויוונדי חדש.

זאת אומרת – כל מי שבסוריה הוא סורי ויש לו עניין להביא את כל אלה להדברות על החוקה החדשה ועל בחירות.

 קריינות: אך האם בעולם המודרני יש מקום לקידוש הריבונות אפילו במחיר של חיי אדם?

 פרופ' אלון הראל: מה פתאום ריבונות זה כל כך קדוש? הרי הריבונות זה מכשיר, היה מכשיר בשביל אומות כדי לאפשר לאזרחים שלהן להשתתף באופן פעיל בניהול העניינים. אבל אם המדינה משתמשת בכוח המדיני שלה כדי לדכא ובמקרה הזה אפילו לרצוח אוכלוסיות גדולות, אני לא רואה את המשמעות של הריבונות בהקשר הזה.

קריינות: גם ברחוב הישראלי הדעות חלוקות ביחס להתערבותה של ישראל.

מרואיינת: ישראל צריכה להתערב, אבל לא במובן צבאי, לא לעשות משהו נגד אסד, בסך הכל לשלוח להם אוכל או לעזור להם מבחינת כסף.

מרואיינת: לדעתי יש לנו את הבעיות שלנו. אף אחד לא הגן עלינו לא בעמוד ענן, לא בעופרת יצוקה. ניתן את הדברים לגדולים יותר מאתנו. 

מרואיין: זו פשיטת רגל של העולם הזה, פשיטת הרגל של אירופה. בדיוק כמו שהשאירו אנשים בגטו באושוויץ ולא התערבו. גם עכשיו עוד פעם חוזרים על זה.

:מרואיין אסור לה (לישראל) להתערב. אם תתערב תהיה מלחמת עולם שלישית.

 מרואיינת: ישראל לא צריכה להתערב בגלל שמספיק יש לנו את הבעיות שלנו.

 מרואיין: אני חושב שישראל לא צריכה להתערב בתוך סוריה ולשים לב למה שקורה בגבול שלה שלא יתקרבו לתחומה. זה מה שכרגע חשוב.

 קריינות: בעידן בו הרשתות החברתיות מספקות שטף של תמונות וסרטוני זוועה מהמתרחש בסוריה, האם תוכל האנושות להגיד גם הפעם - "לא ידענו"? 

מגישה: ובכל זאת, קבוצת מורדים סורים מציגה בימים אלו תערוכת אמנות בישראל. פרטים נוספים בסוף המהדורה.

 

הסיפור החלקי

מגישהביום ששי האחרון דיווחה התקשורת על הפגנות אלימות ברחבי הגדה. דיווח על מאות פצועים פלסטינים בעימותים עם כוחות הביטחון - יום של עימותים בגדה: אבנים, גז מדמיע ופצועים . מגדיל לעשות "ישראל היום" שמכנה את האירועים "יום זעם בגדה" ובכותרת המשנה מציין את פגיעתם של תשעה חיילים ולוחמי מג"ב. האירועים הוצגו כמחאה פלסטינית-גנרית והתמקדו בהתפתחויות האלימות. המניע להפגנות מוזכר בדיווחים באופן שטחי - "הזדהות עם עציר שובת רעב". רק ב-NRG וב"הארץ" מסופר, לקראת סוף הדיווח, על פרטי מעצרו מעורר המחלוקת של סאמר עיסאווי. את סיפורו של עיסאווי השובת רעב כבר 212 יום במחאה על מעצרו המנהלי, הבאנו כאן לפני שבועיים. עיסאווי ועצורים נוספים נמצאים בכלא ללא כתב אישום, ללא משפט, וללא הגבלת זמן. סוגיית האסירים היא מרכזית ביחסם של הפלסטינים לסכסוך. במקום לספק את המידע הרלוונטי, מעדיפה התקשורת למסגר את המחאה כאירוע אלים נוסף שבו פלסטינים לחמו בכוחות הביטחון. סביר להניח שאלמלא היו נפגעים חיילים ישראלים בהפגנה, לא היינו שומעים עליה בכלל בתקשורת המרכזית.

 

העם הסורי יודע את דרכו

מגישהולפני סיום, בחזרה לסוריה: קבוצת אמנים סורים אקטיביסטים בשם "העם הסורי יודע את דרכו", החליטה להצטרף ללחימה באמצעות אמנות. סדרה של כרזות מחאה מטלטלות, פרי יצירתם, מוצגת מהיום בתערוכה במכון הטכנולוגי בחולון. התערוכה מאפשרת, לראשונה בישראל, לבחון את המציאות הפוליטית בסוריה מנקודת מבט פּנים-סורית ובניקוי ערכי העולם המערבי. מומלץ!
התערוכה מציגה מהיום ועד ה-14 במרץ, בימים א' עד ה' בין השעות 10 בבוקר ל-6 בערב בפקולטה לעיצוב, המכון הטכנולוגי, חולון.
עד כאן "סדר חברתי" להפעם, נתראה בתכנית הבאה!

 

סוף תמלול הכתבה: סדר חברתי 19-2-2013

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס