מסתבר שלפני שנתיים וחצי ביקרה מירי רגב את משה קצב בכלא וניסתה לדאוג לו, למסכן, שיקבל את חופשת ראש השנה שלו בבית. את הביקור היא עשתה במסגרת כהונתה בתפקיד יו"ר ועדת הפנים, ו"מה שעמד לנגד עיניה של מירי רגב הוא שמירה על כבודם של בני אדם, גם כשחירותם נשללת".
אתמול פורסם ב"הארץ" כי ביולי 2013 ביקרה מירי רגב, שכיהנה באותה תקופה בתפקיד יו"ר ועדת הפנים, מספר אסירים ששמותיהם מוכרים יחסית לציבור הרחב. בין האסירים שרגב ביקרה היה כמובן נשיא המדינה לשעבר, משה קצב. קצב עדיין מרצה בימים אלה את מעצרו לאחר שהורשע באונס, מעשים מגונים, הטרדה מינית ושיבוש מהלכי משפט ונשפט לשבע שנות מאסר. לאחר הביקור שלחה רגב דו"ח מסכם לשירות בתי הסוהר שבו רצתה לבדוק מדוע קצב אינו מורשה לצאת לחופשה בביתו בראש השנה, שחל באותה שנה צמוד לסוף השבוע. קצב לא הורשע לצאת לחופשה זו משום שבשלב בו היה במעצרו הוא לא היה זכאי לחופשה שתארך יותר מ-48 שעות. אם היה קצב אכן משתחרר לחופשה בביתו בחג המדובר, הוא היה למעשה שוהה בביתו פרק זמן כפול משהיה זכאי לו באותה תקופה. למרות זאת, לרגב היה חשוב להפנות את תשומת ליבו של שירות בתי הסוהר בדו"ח לרצונו של קצב לצאת לחופשה ארוכה יותר. בסופו של דבר בקשתו נדחתה ע"י בכירים בשב"ס שלא רצו לעורר מהומה תקשורתית וציבורית בנושא.
כחלק מתפקידה, רגב ערכה ביקורים מעת לעת בבתי כלא שונים ותפקידה היה לדאוג לתנאי מאסר הולמים לאסירים ולכך שזכויותיהם לא נפגעות. למרות שאת הביקורים ערכה רגב כחלק מתפקידה, לא נותר לי אלא לתהות לגבי זהות האסירים שאותם בחרה לפקוד ואת דאגת היתר לשלומם הטוב ולבקשותיהם, גם כאשר אלה אינן נכללות ברשימת זכויותיהם וחורגות מהן בבירור.
גם התירוץ שנמסר בשמה ל"הארץ" אינו מספק, "במסגרת תפקידה כיו"ר ועדת הפנים היתה רגב אמונה על סוגיות הנוגעות לזכויות אסירים ומכאן שמדובר בביקורים רשמיים מתוקף תפקיד. במסגרת ביקוריה בבתי הכלא השונים נפגשה רגב עם עוד עשרות אסירים באגפים השונים בבתי הכלא בארץ, לרבות ביקורי פתע וביקור בכלא הנשים נוה תרצה…. מה שעמד לנגד עיניה של מירי רגב הוא שמירה על כבודם של בני אדם, גם כשחירותם נשללת. רגב דאגה לטפל בכל פנייה שהתקבלה מאסירים במסגרת תפקידה מתוך חובה מוסרית ומקצועית המתחייבת מתפקידה הציבורי".
מירי רגב
אני תוהה האם אסירים קצת פחות "בעלי שם", כאלה שלא היו פוליטיקאים בכירים בעברם, זכו לאותה תשומת לב ודאגה כנה? האם עברייני מין מורשעים אחרים ובקשותיהם לחופשה בבית נבחנו ע"י רגב בכבודה ובעצמה? והאם גם אסירים פלסטינים או ערבים, שהם לא מהמחובבים ע"י רגב קיבלו איזושהי התחשבות או הכרה ברצונם לבלות בחיק משפחותיהם? האם כאישה, כאשר מדובר בעבריין מין שיש לך חיבה אישית אליו, האג'נדה הפמיניסטית (שאני לא בטוחה עד כמה בכלל יש לה) הולכת לפח? והאם רגב בעצם תומכת בזכויות אדם? כי תכל'ס הייתי בטוחה שהיא קצת פחות בקטע של לתקצב מוסדות תרבות שמתעסקים בהפרות של זכויות אדם (אמרנו נכבה? לא חלילה).
נראה שאת צמד המילים זכויות אדם, רגב, לצערי, מכירה רק כאשר מדובר במכריה שנמצאים "בצד הנכון" של הקשת הפוליטית, בצד הנאמן. וזה בסדר בשם שמירה על זכויות האדם שלהם לדרוך על עשרות מתלוננות ואלפי נשים נפגעות אלימית מינית. רגב דורשת "נאמנות בתרבות" ואני דורשת נאמנות וסולידריות שלה לנפגעות אלימות מינית. ואם כבר זכויות אדם אז שתזכור אותם גם כשמדובר במי שקצת פחות נאמן אולי, כמוה.
הוספת תגובה לכתבה