דעה על סדר היום |

מתפללות, מנצחות, נרצחות

חברה נכתב על ידי

"אני אינני חופשיה כל עוד נותרת אישה שאינה חופשיה, גם אם כבליה שונים משלי", המשפט האהוב עליי של אודרי לורד אליו אני חוזרת פעם אחר פעם. ביממה האחרונה קרו שלושה דברים מרכזיים שקשורים לנשים. בזמן שבחלק מהתחומים השגנו ניצחונות אדירים, באחרים אנחנו, כולנו, כחברה, עדיין נכשלות.

מתפללות.
אתמול התקבלה החלטה היסטורית בממשלה לפיה תוקם בכותל המערבי רחבה שלישית אשר התפילה בה תהיה שוויונית וללא מחיצות. ההחלטה ההיסטורית היא פרי מאבק ממושך של התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית כמו גם של קבוצת "נשות הכותל" (קבוצת נשים דתיות הנאבקות להשגת שוויון זכויות לנשים וחופש דת בכותל המערבי). מלבד הקמת הרחבה יובטח גם אופיה ה"ממלכתי" של הרחבה העליונה בכותל והשימוש בה לטובת טקסים ואירועים ממלכתיים וציבוריים ללא הפרדה בין גברים ונשים וללא כפייה של נורמות דתיות כמו איסור שירת נשים.

ההחלטה היא אבן דרך חשובה ומרכזית במאבקן של הנשים ביהדות לחופש דת ושוויון ומתרחשת כחלק מהתעוררות הולכת וגוברת של נשים, בעלות זיקה מובהקת ליהדות, שנלחמות על זכותן לממש את אמונתן בצורה שוויונית ומכבדת. אותן נשים, בין אם הן פעילות ב"נשות הכותל" ובין אם בתנועות השונות של היהדות המתקדמת משפיעות במאבקיהן גם על המעוזות האורתודוקסיים ביותר ובכך מערערות, לפחות במעט, את השליטה והאדונות שלהם על היהודות במרחב הציבורי בישראל.

Clipboard01

תפילה של נשות הכותל

מנצחות.
אתמול עוד קבוצת נשים זכתה בהישג מרשים ואף היסטורי, הפעם ממש בקנה מידה עולמי. אתמול נבחר הנושא לאירוע הגאווה של שנת 2016. השנה האירועים יוקדשו ל"נשים בקהילה". בתום שבועות של קמפיין אינטרנטי ובעיקר ניסיון להשפיע מבפנים על הפוליטיקה הפנימית המורכבת של הקהילה הגאה נבחר אתמול ברוב קולות בישיבת מנהלת אירועי הגאווה (פאנל ובו נציגות שוויונית לכלל הארגונים הגאים מרחבי הארץ ועיריית תל אביב) נושא הנשים. מדובר בהחלטה היסטורית מבחינה בינלאומית שכן מצעד הגאווה בתל אביב נחשב לאחד הבולטים בעולם ובבחירת נושא הנשים לאירועי הגאווה מייצר תקדים במתן מרכזיות לנראות נשית בקהילה הגאה. בחירת הנושא אינה ההישג היחיד לדעתי. ההישג החשוב באמת של ההחלטה אתמול הוא יצירת שיתוף פעולה, ראשון מסוגו בקנה מידה שכזה, בין נשים רבות ומשפיעות בקהילה. למען בחירת הנושא חברו יחד מנהלות ליינים, מפיקות, יוצרות, פעילות וידועניות מקבוצות רבות בקהילה אשר פעלו יחד וגם לחוד (כל אחת בזירתה) לקידום הנושא.

אבל עם כל השמחה, ואני באמת מאושרת מבחירת הנושא, יש לפנינו עוד עבודה רבה. הקהילה הגאה, כמו החברה הכללית, נשלטת על ידי קבוצות מסוימות ומדכאת, משתיקה ומוחקת אחרות. עם בחירת נושא הנשים, אסור לנו כנשים וכפעילות בקהילה הגאה לשעתק את הנורמות האלה. חשוב שהמצעד באמת יוקדש לנשים, לכל הנשים בקהילה. אסור שההישג ההיסטורי הזה ירד לטמיון בכך שבסופו של דבר במקום הזדמנות לשים את נשות הקהילה, על כל גווניהן, בקדמת הבמה יהפוך מצעד הגאווה למצעד "הלסביות התל אביביות בנות ה22-35, הסיסג'נדריות, הלבנות ובעלות הנראות הנורמטיבית בסך הכל". אני רוצה לראות מצעד עם ייצוג שווה לנשים מבוגרות, לנערות, למזרחיות, לאתיופיות, לשמנות, לנכות, לביסקסואליות, לטרנסיות, לבוצ'ות ולנשים מהפריפריה. אני רוצה לראות את המצעד הזה כחגיגה של נשיות גאה ולא אתפשר על ולו מעט פחות מזה.

12645235_1051425488234139_2273370938028299345_n

בתמונה: הנשים שהשתתפו אתמול בישיבת מנהלת אירועי הגאווה לאחר הבחירה בנושא השנתי. מתוך דף הפייסבוק של מצעד הגאווה בתל אביב.

נרצחות.
לצד כל ההישגים הפמיניסטים, הנשיים, ההיסטוריים שקרו אתמול אל לנו לשכוח את המציאות בה אנו חיות. בישראל 2016 עדיין מסוכן להיות אישה. בעוד חלקנו פורצות דרך, מנהלות מאבקים ולעיתים אף משנות את המציאות, ישנן כל כך הרבה נשים שלא. אנחנו פשוט נכשלות, בכל יום מחדש, בלנסות לשנות את המציאות עבורן. אתמול קרו שני מקרים של אלימות פיזית קיצונית כלפי נשים. האחד הסתיים ברצח השני הסתיים באישה שאושפזה במצב אנוש.

אתמול נרצחה אישה בכפר ראמה שבגליל. האישה, בת 39 במותה, נרצחה ככל הנראה לאחר תקופה בה הייתה נתונה תחת איומים ועל גופתה התגלו סימני אלימות. כמה שעות לפני כן, בבת ים, הוכתה אישה בת 69 בפטיש על ידי בעלה. האישה מאושפזת כעת במצב אנוש. מתחילת 2016 נרצחו לפחות ארבע נשים ועשרות אחרות עדיין נתונות תחת אלימות יומיומית כאשר רק המקרים המצערים ביותר מגיעים בכלל לתקשורת. כל אלה כמובן מצטרפים לאלימות המינית הגואה ולאין ספור אפליות אשר בחלקן אף מעוגנות עדיין בחוק.

12661981_737247883076347_2206582577069005905_n

מתוך "ידיעות אחרונות" הבוקר.

אני כאישה, כביסקסואלית וכמי שהיהדות שלה תופסת חלק משמעותי בנפשה, לא יכולה לחייך מבלי להזיל דמעה. אני ניצחתי אתמול, אבל אני גם הפסדתי. כולנו הפסדנו אתמול וזה לא ממעיט לרגע מההישגים האדירים שלנו. המציאות היא מורכבת, לצד השמחה יהיה לו שם תמיד גם העצב, לצד הניצחונות יהיו גם ההפסדים אבל בעיקר אסור לנו לשכוח את ההפסדים. אסור לנו לנוח על לנוח על זרי הדפנה, אין לנו את הפריווילגיה הזאת.

  כתבות ווידאו שחבל לפספס