יום שלישי   12-11-2019
דעה על סדר היום |

על הקשר בין החברתי לגיוס כסף ממדינות זרות

חברה נכתב על ידי

בחברה מתוקנת, ארגוני החברה האזרחית וארגוני זכויות האדם בפרט, לא היו זקוקים לגייס כסף מעבר לים. אז, המתנגדים לפעילי זכויות האדם היו נאלצים להתמודד עם המדיניות אותה הם מקדמים במקום לעשות דה-לגיטימציה לתהליך גיוס המשאבים של ארגוני זכויות האדם.

"אז מי מממן אתכם"? זו השאלה שמופנית תדיר כלפי ארגוני זכויות האדם והתנועות לשינוי חברתי בישראל. שאלה זו מגלמת בתוכה טענה, שבעצם פעילי הארגונים פועלים כפי שהם פועלים בגלל היד המכוונת של המממנים ולא כי זו אמונתם. הם לא באמת פועלים מרצונם החופשי כדי לחשוף הפרות של זכויות אדם, הם לא מרצונם יעודדו הפעלת לחץ בינלאומי על ממשלת ישראל. הם יעשו את כל זה כי הם מקבלים כסף לביצוע המשימה. בעצם השאלה "מי מממן אתכם?" ממוססת את האידאולוגיה שמניעה את הפעילים ומעבירה את הסוגיה למניעים כספיים. האמנם?
נכון שכדי לפעול חייבים כסף. כמה שנפעל בהתנדבות זה לא יספיק, עדיין זקוקים למשאבים חומריים, וההתנדבות מוגבלת למספר מצומצם של שעות בשבוע, כי היא אינה יכולה לפרנס אנשים. עדיין נצטרך ברוב שעות היום לעבוד למחייתנו ולפרנסת משפחותינו.

אבל כל זה יכול היה להשתנות בחברה מתוקנת.
בחברה מתוקנת, האזרחים לא היו נאלצים לעבוד 45 שעות בשבוע + שעות נוספות (בד"כ) וגם אז לחיות בין קו העוני למעט יותר. בחברה מתוקנת שבוע העבודה יעמוד על 30 שעות עבודה בלבד והשכר יהיה בהרבה יותר גבוהה מהשכר שאנו משתכרים כיום ב-45 שעות שבועיות. יוקר המחיה לא יהיה בשמיים, הדיור הציבורי יהיה הדיור המרכזי, החינוך באמת חינם לכל, שירותי הבריאות והרווחה חינם ואיכותיים ולפיכך שעות הפנאי הרבות יאפשרו לאזרחים להקדיש זמן רב יותר לתיקון החברה, למעורבות בארגונים ובתנועות חברתיות לחיזוק החברה האזרחית הזקוקה לתיקון מתמיד.

בחברה מתוקנת, משרדי הממשלה היו מעמידים מענקים מכובדים לארגוני החברה האזרחית לקידום מטרותיהם. לדוגמא משרד המשפטים היה מעניק מענקים לארגוני החברה האזרחית המקדמים זכויות אדם ואישה, מגישים עתירות נגד חוקים מפלים שפוגעים בדמוקרטיה, ומקדמים את יישום החוק הבינלאומי ויישום האמנות שישראל חתמה עליהם. המשרד לשוויון חברתי היה מעמיד מענקים מכובדים לארגונים הפועלים לקידום שוויון בחברה, לחיזוק קבוצות המיעוטים המופלות והמאירים בזרקור מקרים של הפליה וגזענות.

sarot

השרה לשוויון חברתי ושרת המשפטים – אולי משרדיכן יעניקו מענקים לארגוני זכויות האדם?


בחברה מתוקנת, בה לחברה האזרחית יש תפקיד מרכזי בתיקון החברה, לא היה מתאפשר כיבוש של עם אחר במשך 50 שנה ולא ניתן היה לפעול באופן קולוניאלי מיום הקמת המדינה ועד עתה, לכן ארגוני זכויות האדם לא היו נאלצים לגייס כסף ממדינות אחרות כדי לתקן ולהשפיע על החברה שלהם.

בשורה התחתונה ולסיכום: בפעם הבאה שתיזרק לאוויר השאלה "למה ארגוני זכויות אדם מגייסים כספיים מעבר לים?" התשובה צריכה להיות: כי בישראל יש הפרות חמורות של זכויות אדם, הפליה וגזענות, המדינה לא מקצה משאבים לתיקון העוולות שהיא מייצרת. הממשלה פוגעת בארגוני החברה האזרחית ולא מקצה משאבים לפעילותם. יוקר המחיה בישראל מהגבוהים בעולם ובשילוב שכר נמוך ושבוע עבודה עמוס, אינו מאפשר פניות רבה והקצאת כ"א מתנדב בהיקף גבוה. כל אלו, יחד עם סיבות נוספות שקצרה היריעה מלפרטן, מובילים את ארגוני זכויות האדם לגייס כסף לפעולתם בחו"ל.

לצייר את הציור הפוך – כאילו "ישויות מדיניות זרות" רוצות להשפיע על ממשלות ישראל ולכן מממנות את ארגוני זכויות האדם – עושי דברם, זו דמגוגיה זולה, שאיכשהו התקשורת המרכזית ורוב האוכלוסייה בולעים בשקיקה.