דעה על סדר היום |

"יהודי לא מענה יהודי". ומה לגבי ערבי?

חברה נכתב על ידי

חקירת החשודים ברצח משפחת דוואבשה בכפר דומא העלתה לסדר היום את הדיון על עינויים בחקירות ושיטות חקירה בהן משתמש השב"כ. הפגנה בירושלים תוך חסימת כביש הכניסה לעיר, מיצג ברחבת תיאטרון הבימה בתל אביב וקריאות "יהודי לא מענה יהודי". אבל כנראה ש"יהודי מענה פלסטיני" זה דווקא בסדר. אפילו אחד המשתתפים במיצג בתל אביב הצהיר כי "יש הבדל בין עינוי יהודים לערבים".

המחאה הזו נראית לכולנו מוצדקת, הרי עינוי אדם זו התעללות נוראית אשר יש להתקומם נגדה. אבל עינויים והתעללויות כאלו, כפי שמדווח ארגון בצלם הם חלק שיגרתי מהחקירות שעוברים פלסטינים על ידי השב"כ. אלפי פלסטינים נחקרו בשיטות אלה, שחלקן קשות בהרבה מאלה שהופעלו על החשודים היהודים, לפי דיווחיהם. משטר החקירות המסתמך על הפעלת אמצעים כאלה, הן בחקירה הפרונטלית והן בתנאי המעצר, עוצב בידי רשויות המדינה ואינו יוזמה פרטית של חוקר או סוהר זה או אחר. למה במקרים אלו לא קמה מחאה?

אז זהו, שכן קמה, אבל רק מצד ארגוני זכויות אדם. אלו שלא יאמרו "יהודי לא מענה יהודי", אלא "אדם לא מענה אדם", כפי שאמר דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח. כי עינויים הם דרכם של משטרים אפלים בלבד ולא דרכן של דמוקרטיות. וגם אם אנחנו רוצים ורוצות להעמיד לדין ולכלוא את הפושעים שהציתו את בית משפחת דוואבשה בדומא ורצחו את עלי והוריו סעד וריהאם ופצעו את מוחמד, לא כל האמצעים להשגת המטרה הזו כשרים. בדיוק כפי שאותם אמצעים לא כשרים גם כאשר מדובר בפושעים פלסטינים.

במשך כל סוף השבוע נשדר באתר הטלוויזיה החברתית שידור מחזורי של כתבות בנושא עינויים: עדויות, כנסים, מופעים ועוד. מוזמנות ומוזמנים לצפות:

בנוסף, ביום ראשון הקרוב באוניברסיטה העברית בירושלים יתקיים כנס על תיעוד, חקירה והפללת עינויים בישראל. לפרטים נוספים.

  כתבות ווידאו שחבל לפספס