השר לביטחון פנים ידע איפה לגור

כותבת אורחת, מיוזמות ההפגנה "די לרצוח אותנו" שתיערך ביום שבת

כשהלא נחמדות רצו לגרום לשר האוצר להתבייש בגזרות התקציב (מול כל השכונה שלו), הן יכלו לסמוך על עשרות פעילות תושבות ת"א שימצאו את קו 25 הקרוב, יציגו את החופשי חודשי שלהן או ישלמו 6.60 ש"ח, ויכתתו רגליהן לרמת אביב.
כשקצה נפשנו בשינה העמוקה והנינוחה של השר לביטחון פנים, זה שמדי בוקר בהתעלמותו ואדישותו מתיר לאלפי גברים להטריד אותנו מינית מדי יום בעבודה, ברחוב, בקופת חולים, בביטוח לאומי, לתקוף אותנו, לאנוס אותנו, ולרצוח, בלי לתת את הדין – הרבה יותר קשה יהיה לבייש אותו מול השכנות והשכנים שלו באבן יהודה. מעטות הן הפעילות שמחזיקות רכב. להיות אקטיביסטית כמעט תמיד אומר להיות ענייה. או שזו המוטיבציה שלך לצאת לרחוב, או שאת בוחרת מקומות עבודה בעלי משמעות שכרוכים בכמה שפחות ניצול.
אז כן, גם אנחנו במוצ"ש נאתר את חלון חדר השינה של השר ונוודא שכל עוד אנחנו לא ישנות בלילה מדאגה, גם שנתו תנדוד, אבל להגיע לביתו בהחלט הולך להיות אתגר גדול. בעלות ובעלי רכבים שמעוניינות לייצר רחובות בטוחים לנו ולילדות שלנו, זה הזמן לומר היי.
שלטים מוערכים יתר על המידה.
הערב, בבית אחותי, ירצו חברותי לכתוב על השלטים סיסמאות כמו: "אהרונוביץ' תתפטר לא צריכות אותך יותר", "יצחק ערב טוב הנשים יוצאות לרחוב", "העם דורשת צדק מגדרי", "איציק אתה מתעלם ממני", כאלה מין.
אני אישית קצתי בשלטים.
אם אני רוצה ששנתו של השר לביטחון פנים תנדוד כל עוד שנתי רוויה סיוטים, יש דבר אחד שאני צריכה לעשות: לשיר.
כל מי שראתה רוח רפאים (וופי גולדברג) או סתם גדלה עם אח באותו חדר, יודעת ששירים בלופים יכולים להוציא מהדעת, וזו בסופו של יום המשימה. לגרום אי נחת שאי אפשר לחיות אתו. להעביר את חוסר השקט, מאתנו, אליו. אם השר לא מבין אחריות אישית מתוך הכרות עם השיטה הדמוקרטית, יתכבד ויכיר על גופו, על נשמתו התשושה שזקוקה למנוחה ולשקט בסוף היום, ולא תדע אותה עוד ימים ארוכים.
אם חושבות על שירים שיעשו את העבודה, גשו לעמוד האירוע בפייסבוק, והשתתפו בסיעור המוחות.
קצת עזרה מחברותי.
לא לדעת זו לא בושה. והשר לביטחון פנים לא יודע. אין לו מושג תחת איזה טרור אנחנו חיות, אין לו מושג עד כמה הפחד התמידי והסכנה התמידית הזו פוגעת באיכות החיים שלנו, ובזכות שלנו לחיות חיים שמחים ושקטים בארץ הזאת, ובעיקר אין לו תחילתו של מושג מה לעשות כדי שהמצב הזה ישתנה.
לכן, תקוותי האמתית היא שאחרי שניים שלושה סשנים של שירים בלופים, יצא יצחק אהרונוביץ' מפתח ביתו עם מחברת ועט, וירשום בקצב של הכתבה. את רשימת הצעדים שעליו לנקוט ליקטתי עם חברות בעמוד האירוע, ובקבוצה "שיח פמיניסטי", מוזמנות להציע עוד סעיפים, או לערוך את הקיימים. השר עובד עבורנו, תמורת המיסים שאנחנו משלמות בעבודה קשה, ואנחנו יודעות טוב יותר מכל גבר מה צריך לקרות כדי שנחיה כאן כמו בנות חווה.
ואלו הם:

1. הקמת מחלק מיוחד במשטרה המתמחה בטיפול בפשעי שנאה מגדריים ומיניים ובראשו אשת מקצוע רבת נסיון בתחום.
2. חובת הכשרה לטיפול בפשעי שנאה מבוססי מגדר, מיניות או נטייה מינית לכל העובדות והעובדים במחלק.
3. יצירת מנגנון חקירה המוכשר לטיפול בנפגעות ונפגעי עברות מין, תוך שיתוף פעולה עם מרכזי הסיוע (לדוגמא: ביטול העימות בין נפגעות לבין עברייני מין.
4. חקיקה המחייבת גברים הפוגעים בנשים (פיזית, מינית, נפשית) להשתתף בקבוצת טיפול.
5. במקרים של אלימות במשפחה – הרחקת הפוגע ולא הרחקת הקורבן (נאמר, למקום בו מתקיימות קבוצות הטיפול).
6. מימון תשדירים שוטפים במדיה להעלאת המודעות של נשים וגברים לאפשרויות העומדות בפניהן בעת פגיעה.
7. פיקוח מוקפד על עברות מין בתוך המשטרה עצמה: לא להמתין לתלונות אלא להזמין את השוטרות לשיחות תקופתיות.
8. ענישה מחמירה משמעתית ומקצועית של בעלי עמדות ותפקידים פיקודיים המעורבים בפרשיות מין, עד כדי הדחה מכל תפקיד פיקודי.
9. רחובות בטוחים לנשים: תאורה, מצלמות, ניידות, שוטרות ושוטרים באזורים בהם הפשיעה מוגברת, לא לפרקי זמן קצרים, אלא באופן קבוע.
10. הכשרות חובה בכל בתי הספר נגד הטרדה מינית שיועברו ע"י שוטרים, בהם יועברו התכנים הבאים:
* אישה/בחורה/נערה היא בן אדם. היא לא חפץ או יצור מעולם מקביל – היא אדם. שונה מזכר במאפיינים מסוימים אך בבסיס יש לה את אותם רגשות, אגו, פחדים, תקוות, חלומות.
* לא זה לא
* אין שום הצדקה להטרדה או תקיפה מינית – שום הצדקה! לא לבוש, לא מוצא, לא שמועות שנערה היא ״קלה״, לא שכולם עושים את זה, כלום
* כל אחד אינדיבידואל ואחראי למעשיו. אין כאן ״כולם עושים אז זה בסדר״. אתה צריך להיות נכון ומוסרי עם עצמך. (כאן נכנס לתחום של עמידה בכלל מול לחץ חברתי)

לעמוד ההפגנה בפייסבוק