יום שני   14-10-2019
תמלול הכתבה: הזכותון המצולם למפגין – חלק ג'

ברוכים הבאים לחלק השלישי של הזכותון המצולם למפגין.

 

לפעמים המשטרה לא מסתפקת בפיזור ההפגנה, אלא מעכבת ועוצרת מפגינים במהלכה.

 

מה הוא עיכוב ומתי מותר לעכב?

 

עיכוב הוא אמצעי להגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי, שנובע מחשד שבוצעה עבירה או כדי למנוע ביצוע עבירה.

שוטר רשאי לעכב אדם בשטח, או לדרוש ממנו להתלוות אליו לתחנת המשטרה באחד מהמקרים הבאים:

1.קיים יסוד סביר לחשש שהאדם עבר עבירה או מתכוון לעבור עבירה שעשויה לסכן בני אדם אחרים.

2. כאשר האדם היה עד לביצוע עבירה, לצורך מסירת מידע הנוגע לביצוע העבירה.

3. כדי  לברר את זהותו וכתובתו או לצורך עריכת חיפוש או כדי לדרוש מהאדם הצגת מסמכים.

שוטר המעכב אדם חייב להזדהות, להודיע לאדם שהוא מעוכב ולהסביר לו את הסיבה לעיכוב. אסור לעכב אדם או כלי רכב ליותר משלוש שעות. בעיכוב מספר רב של אנשים רשאי הקצין הממונה להאריך את משך העיכוב לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שעות נוספות, מנימוקים שיירשמו. במהלך עיכוב אסור לאזוק את המעוכב.

 

מה ההבדל בין עיכוב למעצר?

 

עיכוב יכול להתבצע בשטח, אבל כשאדם נעצר על השוטר לקחתו מיד לתחנת המשטרה, למעט במקרים חריגים;  עיכוב יכול להימשך עד שלוש שעות (או כפול במקרים מסוימים); מעצר יכול להימשך עד 24 שעות לפני הבאה בפני שופט. תוך 24 שעות מרגע המעצר חובה על המשטרה לשחרר את העצור או להביאו בפני שופט אם היא רוצה להאריך את מעצרו, למעט במקרים חריגים שבד"כ אינם רלוונטיים לעצורי הפגנות.

 

מתי מותר לעצור מפגין?

 

אדם הנחשד בביצוע עבירה נהנה מחזקת החפות כל עוד לא הוכחה אשמתו במשפט פלילי. ולכן, מעצר אינו אמור לשמש עונש אלא אמצעי הננקט במקרים חריגים, שבהם החשוד מסכן את ביטחון הציבור או עלול לשבש את החקירה. על פי החוק, שוטר יכול לעצור מפגין ללא צו במקרים שבהם יש לו חשד סביר לכך שהוא עבר עבירה שמצדיקה מעצר - זאת עבירה שהעונש המרבי עליה גבוה משלושה חודשי מאסר, ומתקיימים אחד או  יותר מהתנאים הבאים:

1.המפגין עלול לסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה.

2.יש יסוד סביר לחשש שהמפגין לא יופיע לחקירה שיזומן אליה.

3. יש יסוד סביר לחשש שאי-מעצרו יגרום לשיבוש הליכי משפט ובכלל זה השפעה על עדים או פגיעה בראיות.

4.האדם עוכב על פי דין ואינו מציית להוראות השוטר על פי סמכות העיכוב.

זכרו: על פי החוק אין לעצור אדם אם אפשר להסתפק בעיכובו .

 

מי מוסמך לבצע מעצר וכיצד מתבצע המעצר ?

 

כל שוטר, אם מתקיימים התנאים למעצר שפירטתי קודם. שוטר המבצע מעצר חייב להזדהות ולהודיע לאדם שהוא עוצר אותו ולפרט מהי סיבת המעצר, לקחת אותו מיד לתחנת המשטרה ולהביאו בפני הקצין הממונה בתחנה. אי עמידה באחד מהתנאים הללו עלולה להפוך את המעצר לבלתי חוקי.

 

האם מותר לי להתנגד למעצר ?

 

כאשר המעצר אינו חוקי או שאינו עומד בכל הדרישות שפורטו לעיל, יש לך זכות להתנגד למעצר. זכות זו מאפשרת לך להשתמש בכוח סביר כדי להשתחרר מהמעצר. הכוונה בכוח סביר היא - כוח שאינו עולה על הכוח שנדרש כדי להשיג את המטרה. בנוסף הוא צריך להיות פרופורציונלי לכוח שמפעיל השוטר עליך. אם במהלך נסיונך להשתחרר תוך שימוש בכוח ממעצר הגזמת בתגובותיך, והשתמשת בכוח שאינו סביר, את עוברת עבירה של התנגדות למעצר.

האבחנה בין מעצר חוקי, שלא מקנה זכות להתנגד בכוח סביר, לבין מעצר שאינו חוקי ונותן זכות כזו, היא מורכבת מבחינה משפטית, ולעיתים מתבררת רק בדיעבד במסגרת דיון המעצר בפני שופט. לכן, צריך לקחת בחשבון את הסיכון, כשמשתמשים בכוח, שבסופו של דבר המעצר יוכר כחוקי וההתנגדות לא.

 

נעצרתי ונלקחתי לחקירה בתחנת המשטרה. מה עושים?

 

לעצור יש זכות שתימסר הודעה ללא שיהוי על מעצרו ועל מקום הימצאו לאדם קרוב לו ולעורך דין,

ולמעט בנסיבות חריגות שאינן רלוונטיות לעצורי הפגנות בדרך כלל.

המשטרה חייבת לאפשר לו להיפגש עם עורך דין ללא דיחוי, ועוד לפני חקירתו אלא במקרים חריגים מאוד. הפגישה תתקיים ביחידות, בתנאים המבטיחים את סודיות השיחה.

כל עצור זכאי לבקש מהמשטרה להתקשר לסנגוריה הציבורית ולבקש עבורו סנגור, אשר יכול לבוא לבקרו במעצר ולעתים אף לייצגו בדיון בהארכת מעצרו או בשחרורו בתנאים, לאחר שתיבדק זכאותו לקבלת ייצוג. אם הוא מבקש סנגור ציבורי, הסנגור שיבקר אותו יערוך לו בדיקת זכאות, ואם הוא עומד בתנאים יעניק לו ייצוג על המקום (ייעוץ בחקירה), וימשיך לייצג אותו בבית המשפט. גם עצור, אשר אינו עומד בקריטריונים אלה, יכול לבקש מבית המשפט, כשהוא מובא בפני שופט, למנות לו סנגור מהסנגוריה, ובמקרים רבים מאד נענה בית המשפט לבקשה. שימו לב שבבתי המשפט שדנים בהארכות מעצר יש סנגור תורן אשר אמור לפגוש את העצורים המעוניינים בכך, לבדוק את זכאותם, ולייצגם אם הם נמצאו זכאים (או אם בית המשפט מינה אותם). 

חובה להביא עצור בפני שופט בתוך 24 שעות מרגע מעצרו, למעט במקרים חריגים שאינם רלוונטיים בדרך כלל לעצורי הפגנות.

עצור הזקוק לטיפול רפואי זכאי לקבלו.

החוק  קובע כי חקירת חשוד  תתנהל בשפתו או בשפה שהוא מבין ודובר, לרבות שפת סימנים.

 

לעמדת האגודה לזכויות האזרח הזכות להיפגש עם עורך דין חלה גם כשאדם מעוכב, ולכן כבר בשלב העיכוב מותר לדרוש מהשוטר להודיע על כך לעורך  דין, ולדרוש שבקשה זו תירשם. רוב הסיכויים שהבקשה תיענה רק לאחר המעצר עצמו.

בתחילת החקירה על השוטר ליידע את הנחקר בדבר החשדות נגדו, בדבר הזכות לשתוק בחקירה, ובדבר הזכות להיוועץ עם עורך דין.

 

 

נעצרתי, והמשטרה התנתה את שחרורי בהסכמתי שלא להפגין במשך שבועיים. האם זה חוקי ?

 

המשטרה יכולה להתנות את שחרורו של אדם ממעצר בהסכמתו לתנאים מגבילים שונים, ובהם תשלום ערבות, חובת הודעה על שינוי מען המגורים או העבודה, איסור יציאה מהארץ והפקדת דרכון לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים, איסור כניסה לאזור או ליישוב או חובת הימצאות או מגורים באזור מסוים לתקופה שלא תעלה על 15 יום, איסור לקיים קשר עם אדם לתקופה שלא תעלה על 30 ימים ומעצר בית לתקופה שלא תעלה על 5 ימים.

לעמדת משפטנים באגודה לזכויות האזרח, תנאים מגבילים שכוללים איסור על השתתפות בהפגנות או הרחקה כללית מהפגנות פוגעים שלא כדין בזכות למחאה. עמדה זו התקבלה במספר פסקי דין. אם אין הצדקה למעצר מלכתחילה, אין שום סיבה שאדם יסכים לתנאי הרחקה כאלה; וגם אם הייתה הצדקה למעצר, עמדתנו היא שאין מקום להטיל תנאי הרחקה, הפוגעים בחופש הביטוי של האדם, אם אין סכנה ממשית שהדבר דרוש כדי למנוע הפרה של הסדר מצדו. אם נדרשת להסכים לתנאי שחרור כאלה, אתה זכאי שלא להסכים, אבל הדבר עלול לגרור את המשך מעצרך עד להבאתך בפני שופט. בית המשפט מוסמך להטיל מגבלות לתקופות ארוכות יותר מאלה שמוסמכת המשטרה. אפשרות אחרת היא להסכים, ולאחר השחרור להגיש ערר על התנאי לבית המשפט. ערר על תנאי השחרור שנקבעו בידי המשטרה ניתן להגיש לבית משפט שלום, וערר על תנאים שקבע בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי.

כדאי, אם אפשר, להיוועץ עם עורך דין לפני החתימה על התנאים המגבילים, כדי להבטיח את סבירותם.

 

האם ניתן לתבוע פיצויים בגין עיכוב או מעצר שנעשו בחוסר סמכות?

בתי המשפט כבר חייבו את המשטרה לפצות מפגינים אשר נעצרו או עוכבו שלא כדין. 

 

תם הפרק שמדבר על עיכוב, מעצר וחקירה. בפרק הבא נדבר על התנהלות מול רשויות מקומיות.

סוף תמלול הכתבה: הזכותון המצולם למפגין – חלק ג'

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית