השבוע הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק חדשה, אשר קוראת להפוך את השפה העברית לשפה הרשמית היחידה במדינת ישראל. את ההצעה יזם ח"כ שמעון אוחיון (ישראל ביתנו) ושותפים לה ח"כים נוספים ממפלגתו וגם מהליכוד והבית היהודי. לפי ההצעה, שלטי הכוונה בדרכים ימשיכו להתפרסם גם בערבית, אך השימוש בשפה הערבית יבוטל במשרדי הממשלה ובבתי המשפט.
לפני שנתיים, במהלך "עמוד ענן", בדקנו את אתר פיקוד העורף ונגישותו לדוברי ערבית. התוצאות, לא היו מעודדות:
כיום המצב נראה טוב יותר באתר פיקוד העורף (למרות שעדיין ישנם דפים באתר שאינם זמינים בערבית), אבל ניתן רק לשער שאם הצעת החוק תתקבל, מהר מאוד מאזרחים רבים במדינה תימנע נגישות למידע חיוני.
זו לא הפעם הראשונה בה הצעת חוק כזו עומדת על הפרק, והפעם נימקו אותה חברי הכנסת וטענו כי היא "תתרום ללכידות החברתית במדינת ישראל ולבניית הזהות הקולקטיבית הנחוצה לגיבוש אמון הדדי בחברה ולשימור ערכי הדמוקרטיה"
בערך "דמוקרטיה" בויקיפדיה מצאתי כי את הרציונל של הדמוקרטיה המודרנית ניתן לתמצת במילים: "השלטון לרוב, הזכויות לכול", וגם כי מרבית המדינות הדמוקרטיות דוגלות בשוויון הזדמנויות לכלל האזרחים, בלא תלות במוצא, מעמד חברתי וכלכלי, מין, גזע, דת וכיוצא באלה. אני לא רואה כיצד מניעת שימוש בשפתם של כ- 20% מן האוכלוסיה תורמת לשוויון הזדמנויות או לחיזוק הדמוקרטיה.
הוספת תגובה לכתבה